קטגוריות המאמרים

הרב משה-צבי וקסלר משל חסידי עתיק מספר על כפרי, שזכה לראשונה בחייו להסתופף בחצר המלך ביום חגו הגדול. הוא ציפה לראות מחולות, לשמוע שירות ותשבחות, ולחזות בחגיגות המוניות. אך כשהגיע, נדהם: השרים עמדו בפיק ברכיים, המלך ישב בכובד ראש, ובאוויר עמדה דממה מתוחה. כששאל בתמיהה את אחד השרים: "מדוע אינכם פוצחים בשיר לכבוד המלך?" ענה לו השר בלחישה: "היום המלך פותח את ספרי החשבונות והזיכרונות של הממלכה ובודק מה עשה כל שר במשך השנה האחרונה, האם הועיל למלך, האם תרם למצב הכלכלי של הממלכה, האם

הרב משה-צבי וקסלר בשבוע שעבר השתתפתי בירושלים במפגש שנקרא 'שיח חלומות', שאותו מארגן הפסיכואנליטיקן ד"ר אבי נוטקביץ עם כמה מחבריו לתחום. מטרת השיח היא לדון ולחלום על העתיד כעם וכמדינה. למען הגילוי הנאות, אבי הוא קרוב-רחוק של רעייתי ואנו בקשר עשרות שנים, משתייך למחנה השמאל הציוני, שירת בצנחנים ואדם מכבד וסובלני לדעות אחרות. לפני כשנתיים, בעקבות הקיטוב החברתי במדינה, הוא בקשני להשתתף במפגשים אלה ולהביא אנשים מהציונות הדתית כדי שיכולו להפרות אחד את השני. אינני יכול לומר שכל המשת

הרב משה-צבי וקסלר זכיתי לפני כחמישים שנה לשמש כר"מ ומחנך בשליחות חינוכית מטעם 'הסוכנות היהודית' בישיבת 'עץ חיים' בעיר מונטרה בשווייץ. כפי שסיפרתי במאמר בשבוע שעבר, בראשות הישיבה עמד הרב הגאון הרב משה בוצקו זצ"ל, דמות ענקית שידעה לשלב בין עבודת המסחר בעסק המשפחתי ושדרכה מימן את ישיבתו, לבין הרבצת תורה לתלמידים בישיבה. הרב בוצ'קו היה אדם מקורי, שזכה להעלות את ישיבתו לארץ וכיום היא שוכנת בישוב 'כוכב יעקב', כאשר בנו הרב שאול-דוד שליט"א ממשיך את דרכו ועומד בראשות הישיבה. היה זה ל

הרב משה-צבי וקסלר לפני חמישים שנה זכיתי להיות שליח של מדינת-ישראל כמחנך וכר"מ בישיבת 'עץ חיים' בעיר מונטרה אשר בשוויץ. ראש הישיבה דאז, הרב משה בוצ'קו זצ"ל, היה אישיות נדירה, מקורית ומיוחדת, אשר במקביל להיותו ראש הישיבה עסק יחד עם אחותו הרבנית וינגורט בניהול עסק בעיר. בכל בוקר לאחר התפילה ירד הרב בוצ'קו לבית העסק ולאחר כשעתיים עלה רגלית לישיבה, ששכנה על הר, זאת כדי להעביר שיעור תורני לתלמידים. הרב בוצ'קו עשה מהפך באופייה של הישיבה, שאותה הקים אביו הרב ירחמיאל בוצ'קו זצ"ל, כאשר

הרב משה-צבי וקסלר השבוע ציין עם-ישראל את 'יום השואה והגבורה', יום קשה לכל מי שנושא השואה הוא חלק מזהותו האישית והלאומית ובוודאי לשורדי השואה, המתמעטים והולכים. גם לי, כבן לשורדי שואה, יום זה הינו יום משמעותי, חשוב, מרגש ומיוחד, יום שמציף בי שוב גלים סוערים של עיסוק בשואה. באופן סימבולי, בשבוע זה אנו מציינים את ה'יארצייט' של אבי-מורי ר' יהודה-אריה וקסלר זצ"ל, שנפטר בכ"ט ניסן לפני י"ד שנים, יומיים לאחר ציון 'יום השואה'. אבא ז"ל, שנשא מספר על זרועו ועבר את שנות השואה כמעט מתחילת

הרב משה-צבי וקסלר ישנו משפט שרבים מצטטים ומייחסים אותו ל לוי אשכול - "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". וכך כתב פרופ' יוסי גולדשטיין (הוצאת כתר, 2003) בביוגרפיה על ראש-ממשלת ישראל מר לוי אשכול – "ידוע הסיפור על אנשי ההתיישבות, שבאו אליו בשנת בצורת, ודרשו את הסובסידיות שהבטיח להם. הוא אמר להם שאמנם הבטיח, 'אבל לא הבטחתי לקיים'. לסיפור כמה וריאנטים: 'מה, אסור כבר להבטיח בארץ הזאת?', או 'את המילה שלי נתתי, אבל אני יכול גם לקחת אותה'..." (עמוד 499). פרופ' גולדשטיין אמנם אינו מתחייב

הרב משה-צבי וקסלר בשעה ששורות אלו נכתבות, מבצע 'שאגת הארי' ממשיך כחלק ממלחמת 'התקומה' וצה"ל פועל בכל החזיתות בעוז ובתעצומות. ואנחנו, בעורף, ממשיכים בשגרת החירום, רצים למרחבים המוגנים בכל יום ועל אף שמציאות זו מטרידה ומקשה, רוב-רובם של האזרחים היהודיים במדינת ישראל מבינים את החשיבות של תקופה זו, מגלים אורך-רוח ועוצמות, ויודעים שככל שהאויבים שסביבנו יחטפו מכות חזקות, כך היכולת שלהם לפגוע בנו בהמשך תקטן משמעותית, שאלמלא כן הגרעין האיראני והטילים המאיימים על מדינת ישראל היו ח"ו פ

הרב משה-צבי וקסלר ידועה לכל הגמרא במסכת שבת, העוסקת בענייני חנוכה. לאחר שקבעה הגמרא שמברכים על הדלקת נרות חנוכה "אשר קדשנו במצוותינו וציוונו להדליק נר [של] חנוכה" , שואלת הגמרא - "והיכן ציוונו?" - והרי מצוות הדלקת נר חנוכה אינה מן התורה? נראה במקור את שאלת הגמרא ואת שני תירוציה (שבת כ"ג.) – " אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך...מאי מברך? מברך 'אשר קדשנו במצותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה'. והיכן 'ציוונו'? רב א

הרב משה-צבי וקסלר שורות אלו נכתבות בערב 'הושענא-רבה', ביום השישי לחול המועד סוכות, וכאשר אמרתי בתפילה בבוקר את ההושענא 'אדון המושיע'...

הרב משה-צבי וקסלר בתפילת מוסף של ראש-השנה ויום-הכיפורים, מיד אחרי אמירת הקדושה, ישנו פיוט שמחברו אינו ידוע וההערכה שחובר לפני כאלף שנה...

הרב משה-צבי וקסלר ח"ן שנים חלפו מאז שוחררה ירושלים במלחמת 'ששת הימים' בניסים גלויים של רבים מול מעטים. החששות והפחדים היו של אומה שלמה,...

הרב משה-צבי וקסלר אחד הקטעים המרגשים בהגדה של פסח הוא, בשעה שכולם מרימים את כוס היין ושרים "והיא שעמדה לאבותינו". זה לא מפתיע, שלקטע זה...

הרב משה-צבי וקסלר אין ספק שאחד הרגעים המרגשים ביותר בקריאת המגילה הוא כאשר כל הקהל אומר יחדיו את הפסוק " לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה...

הרב משה צבי וקסלר המכנה המשותף לצום יום הכיפורים ולצום 'עשרה בטבת' היא העובדה, שבשני הצומות הללו ייתכן ונצום ביום שישי, וכפי שיוצא השנה....

רק פעם אחת בשנה אנו קוראים בתורה פרשה, שאמורה להיקרא בשבת רגילה כפרשת השבוע ובמקום זאת היא נקראת בבית הכנסת ב'שמחת-תורה' ולא בשבת וזו...

בישיבת מיר המפורסמת במזרח אירופה, אשר הוקמה בשנת 1815 בעיירה מיר אשר בבאלארוס, חגגו את שמחת תורה בריקודים, אשר היו לשם-דבר. השמחה עלתה על...

אחד הפסוקים העקרוניים בעולמה של האמונה נמצא בפרשתנו, פרשת "האזינו". פסוק זה נאמר, כאשר מלווים את הנפטר לבית עולמו בשעת צידוק הדין והדבר...

עשרה פסוקים בתחילת שירת האזינו (ל"ב, ה'-ט"ו) מהווים מעין "כתב אשמה" קטגורי וחמור על התנהלות עם-ישראל. הפסוקים מצביעים על אחת המידות...

מסופר על תלמידו של הנצי"ב מוולז'ין, שהתמנה לרב באחת מעיירות מזרח אירופה. טרם כניסתו לתפקיד בא להתייעצות עם רבו הנצי"ב, משום ששמע שהעיירה...

מורי ורבי הגאון הרב חיים-יעקב גולדוויכט זצ"ל, ראש ישיבת 'כרם ביבנה' היה רגיל לומר בארבעים ימי התשובה, שנשים לב עד כמה דברים שאינם כה...