הקדמה למסכת בבא בתרא

בס"ד  אלול התשע"ז       

מתוך ההקדמה של ראש הישיבה למסכת בבא בתרא בהוצאת הישיבה

מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה."[בבא בתרא דף ס' עמוד א] דברי חז"ל אלו   מבטאים את המיוחד במסכתנו .מסכת" איכות חיים"

תלמידים יקרים וחביבים !!

מוגשת בפניכם מהדורה מיוחדת של שני פרקים ממסכת בבא בתרא בהוצאה מיוחדת של הישיבה  אותם  נלמד אי"ה בעיון ובבקיאות  בשנת הלמודים הבעל"ט.

מסכת בבא בתרא  זכתה לכך  שכל גווני הלומדים מוצאים בה את מבוקשם. מצד אחד  חבורת הלמדנים האוהבים לפלפל  ולהעמיק בלמוד תורה ומסכת זו מספקת סוגיות כאלו בשפע .ומאידך גיסא בעלי האגדה מוצאים בה עניין רב כי יש בה לא מעט דברי אגדה עם לקחים מוסריים .

אבל לענ"ד נוסף על האמור לעיל, בן תקופתנו מוצא בה מסכת שמדברת בשפה מאוד רלוונטית ועכשווית .ניתן להגדיר את גמרתנו כמסכת של שנות האלפיים שדנה כיצד לשמור על  איכות החיים של האדם הפרטי ושל הקהילה .נושא איכות החיים נמצא מבחינת חשיבתו ההלכתית במרכז  ולא רק עצם החיים עצמם. הצורך בשמירה על אויר נקי, על חופש אישי, כיבוד הפרטיות של האחר הם מהנושאים שתופסים מקום מאוד חשוב בשיח הציבורי של ימינו.

רבים הם המתפלאים [מה שלנו זה כלל לא פלא ]איך חז"ל בתקופה כל כך קדומה השכילו לעסוק בנושאים אלו מתוך ראיית החשיבות הרבה של שמירה והגנה על הפרטיות  ומתוך משקפיים של תורה .

כבר בסוגיא הראשונה של המסכת אנו נתקלים בתובנה מאוד חשובה והיא נושא "צנעת הפרט" או בלשון הגמרא "היזק ראיה " .

לפני שלושים שנה בשנת התשמ"א[1981] נחקק בכנסת  סעיף7לחוק יסוד  כבוד  האדם וחירותו "כל אדם זכאי לפרטיות  ולצנעת חייו" ובסעיף 1לחוק הגנת הפרטיות נאמר: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו "

כדי לשמור על צנעת הפרט נקבעו הלכות רבות האוסרות על האדם לפגוע בפרטיות של השני ובזה שונה מסכתנו ממסכת "בבא קמא" שעוסקת בעיקר מתי וכמה ואיך המזיק נושא באחריות כספית  לנזקים שהוא עשה ואלו מסכתנו עוסקת בעיקר מה ההגבלות והחובות שמוטלות על האדם לא לגרום נזק לשני בין אם זה  נזק ממוני שנגרם בעקיפין על ידו ואינו חייב לשלם כגון אדם שמציב סולם ליד שובך חברו ובכך גורם לנמיה[חיה קטנה ] לעלות עלה סולם ולאכול את היונים למרות שפטור מתשלום שהרי לא הזיק בידיים , חובה עליו לסלק את הסולם ובוודאי לא להניחו שם  ובין אם מדובר בנזק של פגיעה בפרטיות של השני נזק המוגדר בסוגיה  כ"היזק ראיה" .

האיסור לפגוע בשני הוא לא רק על ידי היזק ראיה ובכך למנוע מהשני להשתמש ברכושו בחופשיות, אלא גם יש להיזהר מלפגוע באיכות החיים של השני כגון אדם שיש לו מפעל, או חנות, או בית חרושת אשר מוציא עשן חייב להרחיק את העשן כך של יפגע בסביבה הן מבחינת הריח הן מבחינת הנזקים הבריאותיים. כמו כן אם יש לו עסק או כל דבר אחר הגורם לסירחון סביבתי חייב להרחיק. החידוש העצום בגמרא הוא גם אם עשה כך במשך תקופה ארוכה אין לו חזקה על כך, כי אלו נזקים חמורים שאין הנפגע יכול להתרגל לכך  וכלשון הגמרא בדף כ"ג. "..אין חזקה לנזקין רב מרי אמר בקוטרא [עשן ] רב זביד אמר בבית הכיסא [גורם לסירחון בימיהם]"

וכתבו ראשונים שאין מועיל מחילה וויתור של הנפגע על היכולת שלו להתנהל בשטחו מבלי לחשוש מזה  שנחשף לעיניו שלשכנו. וכך לשון הרשב"א בשו"ת שלו סימן רס"ב חלק ב' "..אם נהגו שלא להקפיד כלל על היזק ראיה שעל הבתים וחצרות מנהג בטעות ואינו מנהג שאין מחולה ההקפדה אלא בממונות. שאדם רשאי ליתן את שלו או ליזוק בנכסיו אבל אין ראשי לפרוק גדרן שלישראל ושלא לנהוג בצניעות ובגורם להסתלק שכינה מישראל …."

אמנם  אופן הפגיעות בימינו פעמים הוא שונה והנזקים הסביבתיים יכולים להיות שונים כגון בעיית האנטנות הסולריות ועוד ועוד נשכיל ללמוד את  העקרונות שהם אותם העקרונות לימינו.  ועל כן נלמד ונעמיק בסוגיות חשובות אלו ובאחרות שנמצאות במסכת ומתוך כך נזכה ללמוד תורה לשמה ועל ידי נזכה להביא את דבר ה' למציאות של ימינו .

נתפלל ונבקש מבורא עולם "אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה"

   שלכם בתפילה גדולה וברכה גדולה להצלחה

   הרב משה צבי וקסלר

    ראש הישיבה