הקדמה למסכת סנהדרין

תלמידי הישיבה  היקרים

השנה אנחנו זוכים ללמוד מסכת סנהדרין בישיבתנו  .אנו אמונים על כך שכל מסכת ומסכת היא תורת ה'  ואין הבדל  אם הנושא שאנו עוסקים בו עכשיו הוא "אקטואלי " והוא חלק מחיינו העכשווים  או  הנושא לא נמצא  כרגע לא נמצאים  בשיח  הציבורי . תורה וללמוד אנו צריכים .

למרות דברי הפתיחה דלעיל הרי מסכת סנהדרין כן עוסקת בנושאים שהם נחשבים   אקטואלים לדורנו ומאירים את  החיים באור ה' בנושאים שונים שנוגעים לפרט ולכלל ליחיד ולמדינה .

נושאים רבים ומגוונים נמצאים במסכתנו החל מהרכבים השונים של  בית הדין לפי סוגי האירועים השונים שעולים לדיון החל  מבית דין של שלושה לדיני ממונות  ועשרים ושלשה דיינים לדון דיני נפשות ועד בית דין של שבעים ואחד שרק הוא יכול להוציא למלחמת רשות ועוד עניינים חשובים אחרים . סוגיות משפטיות נוספות עולות במסכת סנהדרין רובם עקרוניות מאוד. כגון  האם בית דין צריך לחתור לפשרה? או יקוב הדין את ההר על מנת למצות את הדין עד תומו. האם עד יכול להיות דיין? מתי דיין לא יכול לדון בגלל ניגוד אינטרסים ועוד….

המסכת דנה בנושאים שקשורים לכלל ולמדינה כגון מהם הסיבות והצרכים הלאומיים שבגינם  מעברים את השנה וברור שיש לכך הרבה השלכות  כלכליות וכן נושא שמיטה בזמן הזה נדון במסכת וכמובן נקדיש השנה תשומת לב רבה לנושא זה היות והשנה הבאה עלינו לטובה היא שנת שמיטה .

"ואלה המשפטים (שמות כ"א א). זה שאמר הכתוב  ועוז מלך משפט אהב (תהלים צ"ט ד), כל העוז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה , עוז של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אתה מוצא מי שהוא  בעל זרוע אינו עושה דבריו במשפט, אבל מעבר על המשפט, אבל הקדוש ברוך הוא הוא בעל זרוע ואוהב משפט, "אתה כוננת מישרים .."

ברור אם כן שאלולא מוראה של מלכות המשפט הרי החזקים היו  מנצלים את כוחם נגד החלשים שבחברה .

אבל במשפט העברי בנגוד לחוקים ולמשפטים של שאר העמים שיש בהם רק גורם מרתיע אשר שומר על חיי חברה אנושיים ,הרי המשפט הישראלי יש בו גם גורם מחנך המשפט הוא אמצעי מצוין לא רק לפתור מריבות וסכסוכים בין איש לרעהו אלא גם להשכין שלום ולטעת אהבה בין בני אדם וזה לשון התנחומא שם  מדרש תנחומא (בובר) פרשת משפטים סימן א

אמר ר' אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך, והיו שונאין זה את זה, רבץ לו חמורו של אחד מהם, ראה אותו חבירו, ועבר, משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך (שמות כג ה), מיד חזר וטען עמו, התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבו ולא הייתי יודע, נכנסו להם לפונדק ואכלו ושתו, מי גרם להם שעשו שלום, על ידי שהביט זה בתורה, אתה כוננת מישרים וגו', איזה זה, זה משפט.

נמצאנו למדים שבכוח משפטי וחוקי התורה להפוך שונאים לאוהבים וכדברי התנא דבי אליהו "איזו גבור ההופך  שונאו לאוהבו "

נוכל להמחיש את רעיון המפשט היהודי כגורם מחלנם לימינו מעבר לכך שנמצא במסכת סנהדרין את הדיינים ובית הדין יושיבין בנושאין ממלכתיים כגון עבור שנה ויציאה למלחמה ומינויים שונים הרי במהות המשפט עצמו אין הם רק דנים אלא קובעים כללים מוסריים

נדגים את רעיון המשפט המחנך והחוקים שהתורה קבעה  לימינו  כאשר רכב תקוע בצידי הדרך עם תקר בגלגל הרי לפי חוקי מדינת  ישראל המבוססים על חוקות העמים הרי אין חובה על נהג לעצור ולתת סיוע  לבעל הרכב אבל על על פי המשפט התורתי הרי אדם מצווה לתת סיוע לא רק לסתם בעל רכב אלא אפילו שהוא ממש שונאך כי עצם הסיוע יכול לתרום לסיום הסכסוך .

המכילתא שואל למה הקדימו את הדינים לפני שאר המצוות  ותשובתו ממחישה את מה שאמרנו שהדינים אינם רק חוקים  יבשים שבאים להגן על החברה אלא תפקידם גם לחנך וכך לשון המכילתא

"ר' שמעון אומר מה ראו דינים לקדום לכל מצוות שבתורה שכשהדין בין אדם לחבירו תחרות ביניהם, נפסק הדין נעשה שלום ביניהם "

על פי  הדברים האלו נוכל להבין את דברי רב אסי מגדולי האמוראים בדור השלישי בארץ ישראל טרם מותו במדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ב "מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו מצאו בוכה, א"ל רבי מפני מה אתה בוכה יש תורה שלא למדת ולימדת הרי תלמידיך יושבים לפניך יש גמילות חסדים שלא עשית ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור, א"ל בני עליה אני בוכה שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל " שהרי ספור זה אומר דרשני מה הסיבה שרב אסי התרחק  כל השנים מלשפוט את העם ואילו לפני מותו הצטער על כך? מדוע שינה את דעתו לפני מותו ?

על פי הדברים דלעיל יתכן לומר שרב אסי הידוע במעשי החסד שלו וביחס המיוחד שנתן לגרים כפי שמסופר בירושלמי חגיגה פא סוף הלכה ז עשה חשבון נפש לפני מותו על שהפסיד  אמצעי נוסף לגמול חסד עם הזולת ולא השתמש בחוקים ומשפטים לממש את רצונו לגמול חסד לשני ואולי על כך הצטער רב אסי שכל השנים התרחק מלדון משום שלא רצה להתעסק בצד המעשי והפרקטי של המשפט ואלו לפני מותו הצטער שלא מימש את ההיבט החינוכי של מערכת המשפט .

לא נותר לנו אלא ללמוד את המסכת שכאמור עוסקת בנושאים רבים אבל אין ספק שנושא המשפט והדיינים והמעמד שלהם וכל מה שקשור בכך תופס מקום חשוב וכמובן להתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה  "ואז נזכה בע"ה לראות מערכת משפט שהולכת ומכבדת את מורשת ישראל  אכי"ר