וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר - לפרשת לך לך ה'תשפ'ו

הרב משה-צבי וקסלר

מדינת-ישראל וכנסת-ישראל יצאו מגדרם בערב שמחת תורה השנה, בדיוק שנתיים לאחר הטבח הנורא, כדי להודות לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בביקורו המיוחד בישראל, על הסיוע העצום שלו במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ומבצע 'עם כלביא' וגם עתה כאשר תרם רבות להשבת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים למשפחותיהם.

אין עין שלא דמעה מהתרגשות לראות את הבנים חוזרים וכמובן מדין 'הכרת הטוב' יש להודות לנשיא אוהד ישראל זה, שלא קם כמוהו בעת החדשה, נשיא אמריקאי שהינו תומך עצום של ישראל.

ואחרי שאמרנו את דברי השבח לנשיא המעצמה הגדולה בעולם, אסור לנו  כמובן להמעיט בחלקו של בורא העולם הקדוש ברוך הוא ובחלקם של בניו, שבזכות המכה הקשה שקיבלו אנשי הטרור החמאסי מידי חיילי צה"ל הגיבורים, בניהולם של מפקדי צה"ל הבכירים ובראשם הרמטכ"ל וקציניו וכמובן מבלי להמעיט מחלקו החשוב והמכריע של ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוותו, בקשרי הידידות ובתיאום עם ארצות הברית, וכל זה לאחר שהוביל את צה"ל לניצחון בשבע חזיתות, אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה תשפ"ד.

חשוב לדעת, שדונלד טראמפ קשור לקהילה הנוצרית האוונגליסטית, שאוהדת את ישראל ומאמינה בזכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל. ואכן, זה לא מפתיע כל כך שלמרות דמותו המיוחדת והקלילה של נשיא ארצות הברית, הרי שבנאומו בכנסת הוא הציג דברים שתואמים את השקפת עולמם של נוצרים אלה, וכך אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו (בתרגום חופשי לעברית) – "אלה שמברכים את ישראל יתברכו"

"Those Who Bless Israel Will Be Blessed".

והוא הוסיף בהזדמנות אחרת, שההיסטוריה הוכיחה שהאומות שעמדו לצד ישראל הצליחו.

הכומר ג'ון הייגי הוא אחד האנשים שהוזמנו על ידי טראמפ בטקס חנוכת השגרירות בירושלים בשנת תשע"ח. כומר זה הוא כומר אוונגליסטי ומטיף טלוויזיוני אמריקאי, שעומד בראש כנסייה בת כ-20 אלף חברים בסן אנטוניו שבטקסס ודרשותיו משודרות בכ-200 תחנות טלוויזיה ורדיו. ישראל מעסיקה רבות את דרשותיו ורעיונותיו  של ג'ון הייגי. הוא טוען, כי אנחנו חיים בתקופת אחרית הימים, הייגי ביקר בישראל יותר מ-20 פעמים ובשנת 2006 ייסד את הארגון "נוצרים מאוחדים למען ישראל", התורם לגופים שונים בישראל, ביניהם מוסדות חינוך, בתי חולים, ארגוני צדקה, ארגונים דתיים וארגונים המזוהים עם הימין בישראל...הארגון מונה מיליוני חברים פעילים והייגי עומד בראשו. כומר זה מרבה לצטט את הפסוק מפרשתנו וחוזר בכל הזדמנות שמי שתומך ומברך ועוזר לישראל יזכה לברכתו  של הא-ל. הוא מבטא את השקפת עולמם של מיליוני נוצרים בארצות הברית שאוהבים את ישראל ותורמים לה רבות ובתמיכה גדולה להתיישבות ביהודה ושומרון.

כשאנו מעיינים בחז"ל ובפרשנים על משמעות הפסוק בפרשתנו – "ואברכה מברכיך...ונברכו בך כל משפחות האדמה" - כלפי היחס לאומות העולם אנו מוצאים, שכל גדולי האומה מיעקב אבינו דרך יוסף ודניאל והלאה, בירכו מנהיגים נוכרים ואף הצילו את מנהיגי אומות העולם מכוח אותה ברכה שהקב"ה בירך את אברהם ומאותו ציווי אלוקי של "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

וכך כתוב במדרש –

"דניאל לנבוכדנאצר גילה הסוד, מרדכי הציל את אחשורוש, דכתיב ותגד אסתר למלך בשם מרדכי (אסתר ב כב), הוי וזרעך...".

ברם, אנו גם מוצאים את הגויים ששבים ומברכים את עם-ישראל, שמתברכים בזכות אהבתם לישראל ועל זה כותב הרד"ק -

'ואברכה מברכך' - בעלי בריתך ומבקשי טובתך...וזולתם שלא נזכרו אני אברך אותם בגלליך, ויכירו כי באהבתם אותך תרבה טובתם, כמו שנאמר בדבר יוסף "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף" (ל"ט ה') "ונאמר ביעקב אבינו שלבן מודה שהקב"ה ברכו בגלל יעקב "ניחשתי ויברכני ה' בגללך".

מוסיף הרד"ק ואומר, שברכת ה' תחול על כל אומה נכרית שתארח בקרבה את ישראל –

"...כל המשפחות שתגור בתוכם כמו ארץ כנען וארץ פלשתים וארץ מצרים, אשלח להם ברכה מיום שתגור ביניהם לזכותך, כדי שיאהבוך וינשאוך" (רד"ק י"ב, ג').

וזאת אנו יודעים, שלכל אורך ההיסטוריה ועד ימינו, היהודים התפללו לשלום ארצם ותרמו רבות להצלחת המדינות שבהם חיו. ואמנם, בדרך כלל זה לא הציל אותם כשהעלילו עליהם ונגזרו עליהם גזירות אכזריות כאלו ואחרות.

ומוסיף ה'פסיקתא זוטרתא' דבר מאוד מעניין - אף שישראל היו בגלות ולא היה לה משלהם כמעט כלום, לא רכוש ולא שדות ולא כרמים, בכל אופן יהודים התפללו לשלומו ולרווחתו של המקום בו חיו וזה לשונו –

"ועד היום הזה ישראל אין להם שדות וכרמים, והם מתפללים בכל יום, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה...".

אמנם, רש"י בפירושו על פסוקנו טוען, שכל הדרשות שהבאנו לעיל אינם פשוטו של מקרא ומפרש –

"...וזהו פשוטו אדם אומר לבנו תהא כאברהם, וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח (בראשית מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה". ברם, לעניות דעתי אולי אינם פשוטו של מקרא ממש, אך קרוב מאוד להיות פשוטו של מקרא [ועיין מאמרנו "ונברכו בך" לפרשת לך לך].

המדרשים שמחברים את ההבטחה לאברהם, לא רק כלפי עם ישראל שמברך האב את בנו וכו' כדברי רש"י, אלא מלמדים אותנו שיש כאן ברכה אוניברסלית ומעמדו של אברהם הוגדר כבר על ידי הכתוב כ"אב המון גויים" –

"אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם וְלֹא־יִקָּרֵ֥א עוֹ֛ד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ" (פרק י"ז).

פסוקים אלו מתחברים ומתכתבים עם ההבטחה האלוקית "בך יברך ישראל", "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (פסוקים ד'–ה').

משמעותה של הברכה הזו, כפי שפתחנו את מאמרנו, היא הרבה יותר עוצמתית דווקא בימינו אלה, בהם רבים מאומות העולם מכירים ומבקשים להתחבר לעמנו ואם אנו שומעים בתקשורת את ביטויי השנאה והאנטישמיות, אל לנו להיבהל  שהרי זה גלוי לעין שכל זה נובע מרגש הקנאה ואי היכולת לקבל שאומה כל כך קטנה בכמות היא מעצמה בהרבה בחינות.

וכבר ראינו זאת בתקופת האבות, איך הקנאה גורמת לשנאה אצל יצחק, לאחר חפירת הבארות והבאת מים והצלחה רבה בצאן ובבקר ואעפ"כ מגרש אותו אבימלך –

"וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ [יצחק] וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד: וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים: וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר: וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד" (בראשית כ"ו, י"ג–ט"ז).

הריב"ש, תלמידו של רבנו תם מבעלי התוספות, מסביר לנו על איזה רקע באה ההבטחה האלוקית לאברהם ומתוך כך זוהי בעצם הבטחה לכל הדורות בעם-ישראל. החשש שמלווה את עם-ישראל במשך כל ההיסטוריה הוא שנהיה לבד ונעזבים על ידי אומות העולם ועל החשש הזה באה הברכה. דבריו של הריב"ש אקטואליים תמיד אך ביתר שאת בימינו אלה וזה לשונו בספרו 'בכור שור' –

"לא תיתן ללבך לאמור: אין לי קרוב וגואל בארץ, ואם ישנאני אדם ויבקש לי רעה מי יעמוד נגדו? ואם יאהבני מי ישלם לו גמולו?, כי אדם שיש לו קרובים כולם אוהבים המכבדו והמהנהו!!!, אני אהיה לך לאוהב ולגואל. ונברכו בך. המתברכים יהיו בך מתברכים, שיאמרו להם מברכיהם: היה כאברהם! כמו "בך יברך ישראל לאמר".

הדרכים של הקב"ה לממש את ההבטחה האלוקית יכולים לבוא באופנים שונים, אם על ידי ניסים גלויים שלא בדרך הטבע ולפעמים בהופעת מנהיג שמשפיע שפע אהבה על עם-ישראל כאשר אחרים נוהגים הפוך ולא צריך להרחיב בנושא כי אנו רואים זאת בימינו. אל לנו להתרגש ולפחד יתר על המידה מהמציאות העכשווית, ואומר לנו ה'מדרש תנחומא' –

"ונברכו בך. על דרך  הפשט, כנגד מה שהכל מקללים אותך עכשיו אתה עתיד שיתברכו כל האומות מברכותיך".

רמז יפה מצא 'בעל הטורים' מכך, שפעמיים בכל התורה מופיעה המילה "ואברכה" - 'ואברכה מברכיך' כאן אצלנו וכן בתהילים (קמ"ה, א') - "וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד". בורכנו בברכה שאין לה הפסק וזהו 'ואברכה שמך לעולם'...".

אברהם אבינו עצמו סבל מאוד מאנשי אור כשדים, שהיו מבזים אותו ומקללים אותו ולכן טוען רבנו בחיי, שעל רקע זה אמר לו הקב"ה, שילך אל הארץ אשר יראנו  ושם יברך את מברכיו ויקלל את מקלליו ואם יחיד יקללנו יואר, כי התורה תקצר בוויכוח שהיה בינו ובין הכשדים.

ה'אלשיך' הקדוש שואל ח"י (!) שאלות יסודיות וחשובות ביותר, שחושפות מבט נוסף על ההבטחה וההתחייבות האלוקית כלפי כל מי שנוהג באהבה לאברהם ומתוך כך לזרעו אחריו - ומי שיפגע באברהם ישלם את המחיר.

נביא ארבע משאלותיו [משום אריכותם הבאנו ממש המעט מדבריו וע"ש]:

1.    מדוע דווקא כאן נאמרה ההבטחה האלוקית אחרי תיאור היציאה של אברהם מאור כשדים?

2.    למה היה צריך ברכה מיוחדת 'ואברכך', הרי עצם העובדה שהקב"ה יעשה אותו גוי גדול זו ברכה בפני עצמה?

3.    הקב"ה מבטיח לו ש'אגדלה שמך' - וכי אברהם זקוק ומעונין ששמו יתפרסם ויהיה חשוב בעיני כולם?

4.    הקב"ה מבטיח לו שיברך את מברכיו ויקלל את מקלליו - מה מוסיף לאברהם שמברכים את מברכיו? וכי אברהם מעונין שיקללו את מקלליו, הרי הוא איש חסד?

ה'אלשיך' הקדוש עונה, שלאברהם היו כנראה מחשבות לאחר שהכיר את בוראו, להחזיר בתשובה את אביו ואת משפחתו ואת אנשי מקומו ולהישאר באור כשדים, וזה לשונו –

"...ויותר יקל לי להחזיר בתשובה בני ארצי ומולדתי אשר ידעוני, מן הגוי אשר לא ידעוני רק לשמע אזן ולא ישמעו לי, כאלה שהם מארצי ומולדתי...".

אבל הקב"ה חשב אחרת, שזו השקעה שאין לה תועלת ואין לה עתיד –

"...אך לא תתעכב שם לגייר יותר, כי הלא כל מה שאתה מגייר שם, יש בם שתי חסרונות. א. שאינם מזרעך. ב. שלא יהיו גדולי האיכות מפאת נפשותם [=אופיים]".

הקב"ה מבטיח לו, שבארץ ישראל זה המקום שבו יוכל להשפיע ולפעול, גם בגלל שהוא יהיה עצמאי ומשוחרר מעברו וגם סוג האנשים שהם כלי קיבול יותר איכותי, וזה המשך דבריו –

"...ושמא תאמר כי טוב טוב אגייר עמים רבים במקום שמכירים אותי מעשות גוי גדול. אל תחוש, כי ואברכך בריבוי עצום יותר מארצך וממולדתך. ...ועל אומרי אל הארץ אשר אראך, דע היתרון אשר תקנה כי על ידה והיה ברכה, כי שם תשרה בך שכינה באופן שלא יצטרך לברכך, כי אם כאילו אתה בעצמך הברכה, כי נשמתך קשורה בו יתברך, ולא אצטרך לברך רק את מברכיך וההפך למקללך. ולא עוד אלא כי בחוצה לארץ אין מתברכים על ידך רק בני המקום אשר אתה שם, אך לא שאר העולם, אך בארץ ההיא מתמצית שיורי ברכתך נברכו גם כל משפחות האדמה...".

ומוסיף ה'אלשיך', שעיקר התובנה שרצה הקב"ה ללמד אותנו, שכוחו של אברהם רק מארץ ישראל, וזה לשונו –

"...ישראל השוכן בארץ ישראל אשר היא לעומת ארץ העליונה, דבק בשורשו, כי אויר ארץ ישראל קדוש הוא, וימשך בו דרך ישרה איכות שורש נפשו אל נפשו אשר בקרבו...מה שאין כן בהיותו בחוץ לארץ שאויר ארץ העמים טמא ומפסיק".

מערכת היחסים שבין אברהם אבי האומה ובניו לאחר מכן עם אומות העולם, ידעו עליות וירידות לאורך ההיסטוריה ואנו מאמינים בני מאמינים שלמרות כל רעשי הרקע של שנאה ואנטישמיות שקיימים היום, העולם מתקדם למימוש ההבטחה שניתנה לאברהם ולכל גדולי האומה והנביאים וזה מה שאנו אומרים בתפילה - "יכירו וידעו כל יושבי תבל..." ובהתאם לנבואותיו של ישעיהו הנביא "וכתתו חרבותם לאתים...".

שנזכה!

שבת שלום לכל עם-ישראל!