"תכבד העבודה ואל ישעו בדברי שקר"-פרשת שמות

אחד הביטויים ש'הוריש'  לנו פרעה והוא נמצא בשימוש גם אצל אנשי חינוך גם אצל  אנשי צבא גם אצל מנהלי מפעלים וגם אצל הורים כלפי ילדיהם . "תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־בָ֑הּ וְאַל־יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־שָֽׁקֶר" הביטוי לקוח מתוך פרק ה' בפרשתנו    כהמשך לפסוק  "…כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ:"  פרעה טען שכל רצונם ללכת ולצאת ממצרים נובע מכך שיש להם זמן עודף ולכן הכביד עליהם את העבודה בזה שלא סיפק להם תבן כדי שיעשו לבנים אלא הם היו צריכים לבד לקושש עצים ולמלא את המכסה של הלבנים כמקודם .

האם פרעה סתם התעלל בהם כאשר דרש מהם אותה כמות של לבנים מבלי לספק להם את אמצעי היצור שזה תבן ?או שזה היה חלק ממהלך מחושב עם תכלית כלשהיא .

לדעת האלשיך הקדוש פרעה בתחילת יחסו אל העברים היה יחס חיובי ולא רצה שהמצרים יעשו דברים שלילים כנגדם את הרדיפות עשו שוטרי ישראל וזה לשונו " ….כי הנה גם שכל חפץ המלך לענותם בסבלותם, רע היה עליו המעשה. ובתחילה בוש מלומר שהוא לא היה רוצה לתת תבן, רק ציווה אל הנוגשים לא תאסיפון לתת תבן, כאילו מאליהם עושים. וגם לא רצה ידברו הנוגשים אל העם, שהם ילכו וקוששו להם תבן, כי אם שהשוטרים יאמרו להם. וזהו אומרו ויצו פרעה אל הנוגשים בעם צווי אחד, ואל שוטריו הישראלים צווי לאמר, וזהו ואת שוטריו לאמר.." את העבודה המלוכלת השאירו לשוטרים הישראלים כפי שאלפי שנה לאחר מכן נהגו כך הנאצים ימח שמם לעשות את כל העבודות האכזריות והמלוכלות בידי היהודים:

גם לדעת רש"ר הירש  פרעה לא רצה להתעלל בהם סתם  אלא כל מטרתו הייתה  לעשות להם 'חינוך מחדש'. יש ללמדם להיות יצרניים .וזה לשונו ".. לא להתעלל בהם חפצתי, גם כל עניין אין לי בזאת. אך יש להקנות תרבות ליהודים אלה ולאלפם .תכבד העבדה על – האנשים, בה ימצאו את עיסוקם הטבעי, ילמדו לעבוד, להיות יצרניים, מעשיים: ויעשו – בה, אל יפליגו בדמיונות, אל יהרהרו ואל יחלומו"

פרעה ראה שלמרות השעבוד בני ישראל עסוקים ומדברים בעניינים שברוח ולדעתו זה פוגם ופוגע ביצור ולכן אם יהיו עסוקים בחומר ובלבנים לא יהיה להם זמן להתעסק בדברים 'ריקים' לדעתו. וזה לשונו של רש"ר הירש בהמשך "ואל – ישעו: אל "יפנו" ברוחם אל כה וכה, אל דברים ריקים ובלתי מעשיים, כגון "רוח", "אלהים", "דת", "יראת אלהים". עניינים חסרי – תכלית כולמו, שאינם אלא מחבלים ביעילות היהודי עבור המדינה."

לפרעה היה כנראה על מה לסמוך בטענותיו משום שלדעת חז"ל במדרש היה להם חומר כתוב ממנו למדו  וכתוצאה מעיון ולימוד בספרים אלו בני ישראל  השקיעו זמן ומחשבה בנושאים שברוח . וזה לשון המדרש אגדה " ואל ישעו בדברי שקר. מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעים ולא היו מפרישין אותם ". ומה היה כתוב באותם מגילות? אומר לנו המדרש בפסיקתא זוטרתא  "לפי שהיה בידם מגילות על הבטחת יציאת מצרים וקורין בהם" וכן רש"י מפרש "ואל ישעו בדברי שקר – ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה."

ר' חיים פלטיאל  (1240-1300) בפרושו על התורה מוסיף שלא רק שהיה בידם מגילות ומהם שאבו כוחות ושאיפות לגאולה אלא קבלו הדרכה מגדול הדור מעמרם "עמרם היה דורש להם בשבתות מעניין גאולה ונחמות וזהו שאמר פרעה ואל ישעו בדברי שקר, פי' דרשות של עמרם…"

מדרש הגדול ורבים אחרים טוענים שהקב"ה החזיר למצרים מידה כנגד מידה בהתאם למעשיהם פרעה טען "תכבד העבודה על האנשים. הוא אומר תכבד העבודה אף הקדוש ברוך הוא פרעה לו, וינהגהו בכבדות (שמות יד, כה)" ועיין עוד ברבנו בחיי  השוואות רבות בין העבדות לעונש בים סוף ]]

כל בר דעת ישאל עצמו הרי פרעה בגזירה שלו לא לתת לעם תבן יורה לעצמו ברגל כי מה שיקרה כמות הלבנים תפחת והתוצרת שלהם תפגע בתהליך הבניה של מצריים ועל כך אנו יודעים גם מההיסטוריה שדיקטוטרים לא עושים חשבון ותחשיב כזה אלא מה עלול לגרום להם לרדת מהשלטון הרצון להעביד את בני ישראל בפרך בלי לתת אמצעי יצור הוא כדי להעסיק אותם שלא יהא להם פנאי לחשוב להתארגן לברוח מהעבדות כי זו הדאגה הראשונה של כל מנהיג ובודאי דיקטטור כמו פרעה שצורת החשיבה שלהם אני  זה המדינה והמדינה זה אני .וזה מה שמסתתר אחרי תכבד העבודה ועל ישעו בדברי שקר

הזכרנו מקודם שלדעת חז"ל היו להם מגילות שבהם עסקו בזמנם החופשי ומזה חשש פרעה ולזה התכוון שאמר ואל ישעו בדברי שקר .

מה הם אותם מגילות ? רבי יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת בארה"ב מגדולי הרבנים בדור הקודם כתב בספרו 'אמת יעקב ' תשובה לשאלה זו אך לפני שעונה על השאלה הזו מקדים ושואל שאלה אחרת והיא  על מזמור שיר ליום השבת הכתוב בתהילים צ"ב ונאמר כשיר של יום  בשבת בבתי הכנסת. והדבר תמוה משום שלכאורה בכל המזמור הזה לא מוזכר יום השבת בכלל אלא מזמור זה נאמר להם כתשובה לשאלה שהעסיקה אותם צדיק ורע לו רשע וטוב לו ובמזמור זה התשובה היא יסוד המזמור שאמונתך בלילות בשעה של גלות וצרות יש אמונה בקב"ה ומזמור זה היה אחד ממגילות שהיו בידם כדי לעודדם וזה לשונו של בעל אמת ליעקב רבי יעקב קמינצקי זצל נביא אותם למרות אורכם משום חשיבות דבריו וזה אחרי עריכה

"הנה לא מצינו בשום מקום מה היו מגילות אלו? ומה עלה בסופן? ועלה בדעתי לומר, דהנה אם נדייק במזמור שיר ליום השבת [תהלים צ"ב] נראה שלא נמצא שם שום זכר ליום השבת, ואדרבה בסוף המזמור [פסוק ט"ז] ביאר לנו שתכלית כוונת המזמור הוא 'להגיד כי ישר ד' צורי [הנהו] ולא עולתה בו', וא"כ אין זו כוונת השבת.

ונראה שמזמור זה היה אחד מהמגילות שהשתעשעו בהן ביום השבת במצרים, והיינו אחר שפרעה הסכים לבקשתו של משה שיתן לישראל יום מנוחה, ובחר לו משה את יום השבת, סידר משה שיתאספו בני ישראל וישתעשעו במגילותיהן, אבל אחר שבא משה לפרעה שישלח את בני ישראל גזר עליהם שיעשו עבודתם גם בשבת כדי שלא יוכלו להשתעשע במגילותיהם. "

"ואחרי העיון נראה לי דמכיון שמצינו שמזמור שיר ליום השבת משה רבינו אמרו כמש"כ רש"י במסכת בבא בתרא [דף י"ד ע"ב ד"ה ועל ידי משה]: א"כ יש לומר דמזמור זה היה א' מהמגילות הדן בענין של רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, ואימתי עמדה שאלה זו בכל תקפה, כמובן כי אחרי שראו בני ישראל בעיניהם את ענני הכבוד סביבם ובכל פעם שהיו חוטאין שהיה בא תיכף העונש אז לא היה מקום לשאלה זו, ועל כרחך בשעה שהיו בני ישראל במצרים והיו רואין בעיניהם כי צדיקים הם לעומת המצרים וסוף דבר המצרים משתעבדין בהם, ואז אדון הנביאים נזדקק לשאלה זו. ולכן לאחר שקבלו ישראל מפרעה את השבת כיום מנוחה, הנה נצייר נא לעצמנו מה היו עושים אחינו המדוכאים ביום מנוחה זה, כמובן שהיו הולכים אל הישיבה שלא פסקה מאבותינו והיו דורשים לפניהם. ונצייר נא מה היתה עיקר הדרשה, כמובן לעודד את רוחם ושלא יקשו קושיא זו של צדיק ורע לו, ולזה תיקן מרע"ה מזמור זה ליום השבת, והיינו להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות, כלומר אפילו בשעת תוקף הגלות שהוא דומה ללילה אעפ"כ עלינו לומר מה גדלו מעשיך ה' מאד ועמקו מחשבותיך, שבפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און היינו רק להשמידם עדי עד, והנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און, ותרם כראים קרני, ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים – אז תשמענה אזני "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", והכונה הוא "להגיד כי ישר ד' ולא עולתה בו"

המודל הזה של העבודה ללא גבולות וללא פנאי אמצו הגרמנים הנאציים ימח שמם בשנות השואה אך הם המציאו סלוגן מצמרר יותר "העבודה משחררת "

למדנו עוד ממה שחשבו  המצרים שלהעביד את האדם כדי שלא יוכל להתפנות לדברים אחרים ברם ראינו שזה  לא עובד במציאות ורוח האדם תמיד תגבר על קושי השעבוד .

כתב על כך פרופסור ויקטור  פרנקל בספרו הידוע אדם מחפש משמעות על שנות השעבוד שהיה נתון באושביץ ומה גרם לו ולכשמותו למרות על העינויים והרעב לשרוד  התובנה "שאפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו." תובנה נוספת הגיע אליה פרופסור פרנקל שגם במצבים המאוד קשים בשעבוד הנורא בתשישות בהרגשה כי הכל אבוד אעפ"כ  "תמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות"

פרעה לא היה טיפש ידע והבין אם יעסקו ויחשבו על עתידם הדבר יפגע ברצון שלהם להיות עבדים ומכאן הלימוד במגילות שדברו על שחרורו הטרידו והדאיגו את פרעה ובדיוק מחשבה זו ותאוריה זו הייתה גם מנת חלקו של ויקטור פרנקל  "סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד. זה מקור ישעו ברגעים הקשים ביותר של קיומו, אם כי יש שהוא צריך לאלץ את רוחו שייטול עליו משימה זו"

נסיים בתפילה ובאמונה שעם ישראל יש בו כוחות מיוחדים שרק צריכים את שעת הכושר להתגלות

וכך מסביר השפת אמת שגלות פרושה מגלה את הסגולה של ישראל

שבת שלום לכל בית הישיבה