שיבת ציון והמחלוקת שהוכרעה במציאות - פרשת "נצבים" ה'תשפ"ד

אנו נמצאים במלחמה על הבית, שהחלה בשמחת-תורה לפני כשנה במתקפת הטרור של מחבלי עזה על הישובים בעוטף עזה ונמשכת עתה מול מחבלי החיזבאללה בלבנון. בימים אלו צה"ל תוקף את מעוזי ומתקני החיזבאללה, אחרי שחדר בעורמה למכשירי הקשר שלהם והצליח לפוצצם ולפגוע ולנטרל אלפי מחבלים, ובמקביל ראשי המחבלים בצפון מחוסלים ובעזה צה"ל שולט כמעט בכל המרחבים וממשיך בטיהור הרצועה. רקטות וטילים עדיין נורים לעבר המדינה ולצערנו יש גם נפגעים בנפש, אם כי לשמחתנו הם מעטים, וכמובן שכל אדם הוא עולם מלא.

על רקע זה, ועל-אף שהמלחמה נמשכת כבר כמעט שנה שלמה, רוב עם-ישראל מנהל חיי שגרה כמעט מלאים - כמובן להוציא את תושבי הצפון - כאשר למעלה מ-80,000 אנשים פונו מבתיהם וזאת רק כדי שלא תהיה חלילה פגיעה בנפש. התושבים נקלטו בבתי מלון וזה אולי נשמע "נחמד" לכאורה להיות בבית מלון על חשבון המדינה, אך היום כולם מבינים שלהיות במלון בחופשה של מספר ימים זה נחמד, אבל לגור במלון שנה שלמה, כאשר בחדר אחד ואולי בשניים מצטופפת משפחה שלמה זה כבר סבל גדול. בנוסף, המשפחות מנותקות מהמעגלים החברתיים שלהם והילדים ממוסדות החינוך, רבים מהם לא יכולים לפקוד את מקום עבודתם וכמובן אלפי לוחמי מילואים העושים כבר מספר סבבי מילואים וגם הם נאלצים לעזוב את עבודתם משפחתם וחבריהם וכמובן נמצאים בסכנה מתמדת.

כולנו בתפילה ובבקשה מבורא עולם, שיצליח את צבאנו וחיילנו ונכה באויבנו מכת מוות ובעזרת ה' נוכל להשיב את החטופים הביתה בריאים ושלמים אכי"ר.

ידוע ומפורסם מאוד מה היה יחסם של גדולי הדורות לניצני התנועה הציונית לפני למעלה ממאה שנה, כאשר רובם ככולם התנגדו שעם-ישראל יחזור למולדתו  שלא על ידי נס אלוקי ולא על ידי מעשה בני אדם רגילים. כמובן שהתנועה הציונית בהיותה תנועה שרוב אנשיה היו - בלשון המעטה - לא מזוהים כאנשים שומרי תורה ומצוות, חיזקה את אלו שטענו ששיבת ציון לא תתרחש כמעשה בני אדם אם אלו הם המובילים.

בפרשתנו אנו מוצאים לכאורה דברים מפורשים בתורה, המצביעים על כך שרק לאחר שעם-ישראל יחזור בתשובה, הקב"ה בכבודו ובעצמו ישיב את עם-ישראל לארצו ודברים אלו מחזקים את הטוענים נגד התנועה הציונית.

כתבנו בכותרת המאמר 'המחלוקת שהוכרעה' - לעניות דעתי המציאות שאנו רואים בעינינו של מדינת ישראל, שמתוך כעשרה מליון תושבים, רובם - למעלה משבעה מיליון המהווים כ-75% מכלל התושבים – הם יהודים!

בנוסף, כל ההתנהלות הרשמית של מדינת ישראל הוא על פי מצוות וכללי  היהדות, למשל יום המנוחה הרשמי הוא שבת, כל משרדי הממשלה שומרים שבת ומזוזות נמצאים בכל פתחי משרדי הממשלה ובבסיסי צה"ל, האוכל המוגש בכל משרדי הממשלה ובכל בסיסי צה"ל הוא כשר ואף בחלקו הוא כשר למהדרין, צבא הגנה לישראל לא מתאמן בשבת ולא עושה שום פעילות בשבת קודש מעבר לצרכי בטחון שוטף. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו נסע השבוע לאו"ם ויחזור רק לאחר צאת השבת, למרות שהיו דעות שבגלל מצב המלחמה יכול לחזור בשבת. אנו מתקרבים ליום הכפורים, וכידוע מדינה שלמה מושבתת לחלוטין ביום זה וישנן עוד דוגמאות רבות לצביונה היהודי של מדינת ישראל.

אפילו המפלגות החרדיות, שעד לאחרונה כמעט לא שמשו כשרים בממשלה - כדי לא לתת 'הכשר' לממשלת ישראל ולא לשאת באחריות למה שקורה כאן - והנה עתה חבריה הם שרים בממשלה.

למעשה, מדינת ישראל הרשמית היא נושאת את דגל היהדות בגלוי. נכון, יש הרבה דברים מה לתקן, אך כדאי שנראה ונעריך מה חוללה מדינת ישראל לעולם היהודי בכלל וכלפי אומות העולם בפרט.

הרמב"ן (ל', א') בפתיחה לפסוקים שלהלן קובע, שכל מה שהכתוב מתאר אכן יקרה בעתיד, כי עדיין זה לא קרה. וזה לשונו –

"וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ" - כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל ענייניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות".

בזהירות המתבקשת נראה לעניות דעתי, שאכן בתקופתו של הרמב"ן, שהלך לעולמו לפני למעלה משבע-מאות וחמישים שנה, עדיין ארץ-ישראל הייתה בחורבנה, שוממה ועזובה, כפי המתואר בקללות. ואנו נקרא בקול גדול – "ריבונו של עולם! מי יסלק עפר מעיניו של הרמב"ן, שיראה שאכן מה שעתיד להיות אכן קורה היום במציאות!".

הייתה לי הזכות יחד עם אברכים נוספים מישיבת 'כרם ביבנה' ללמוד בביתו של הרב צבי-יהודה קוק זצ"ל בירושלים ולעסוק בספר 'אדר היקר' של אביו הראי"ה קוק זצ"ל. שמענו ממנו הרבה פעמים את ההבחנה הברורה, שאנו נמצאים בתוך תהליך הגאולה. הרצי"ה היה טורח לומר ולהדגיש, שמטבעות הלשון שבפרשתנו הן לשונות של גאולה ושקיבוץ הגלויות ובנין הארץ הם לא סודות, אלא מציאות ריאלית. חנן פורת ז"ל העיד, ששמע את הרב צבי-יהודה זועק ואומר: "הרי זו גמרא מפורשת במסכת מגילה, שקיבוץ גלויות הוא 'אתחלתא דגאולה' – תגידו אתם, מה שקורה בארץ-ישראל זה קיבוץ גלויות או לא? האם אתם חרשים או עיוורים חלילה שלא רואים מה קורה כאן??".

אמת ונכון ויציב, שמצאנו במדרשים רבים ובעקבות כך הלכו גדולי ישראל בתקופות שונות וביססו את דעתם, ששיבת ציון תהיה מהלך אלוקי.

כך למשל כותב 'המדרש הגדול' על פסוקנו (ל', א') –

"וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה - זה הוא שאמר הכתוב שובה ישראל עד ה' אלהיך (הושע יד, ב), מלמד שהודיע הקדוש ברוך הוא לישראל שכשיבואו עליהם יסורין הללו עתידין לחזור בתשובה בסוף גלותן, ושמתוך שעושין תשובה מיד הן נגאלין, שנאמר ושבת עד ה' אלהיך, ושב ה' אלהיך את שבותך (פס' ב - ג). ולפי שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה לפי כך הזהירו כל הנביאים על התשובה וכן הושע אומר שובה ישראל עד ה' אלהיך".

לפי המדרש, הגאולה תלויה בתשובה ואחריה הקב"ה גואל אותם ולא באמצעות איזושהי תכנית של עם-ישראל שאיננה תלויה בתשובה.

כולנו מכירים את הטענה, איך הקב"ה יגאל את עם-ישראל כשהוא שקוע בעבודה זרה. נשים לב - לא 'חילוניות' סתם, אלא 'עובדי עבודה זרה' ממש - ועל זה אומר המדרש בשם רבי יצחק, שהקב"ה אומר לירמיהו, שבכל אופן עם-ישראל בניו של מקום והקב"ה מקבל אותם –

"ר' יצחק אומר, אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה לך אמור לישראל עשו תשובה. אמרו לו רבינו ירמיה היאך אנו עושין תשובה? באלו פנים אנו באין לפני הקדוש ברוך הוא? לא הכעסנו אותו?, לא הקנינו אותו? אותן ההרים הרמים שהיינו עובדין עליהן ע"ז הא אינון קיימין [הרי הם קיימים]...אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אמור להן, בניי! אם אתם באין לא אצל אביכם שבשמים אתם באין? כי הייתי לישראל לאב !!(ירמיה לא, ח)".

החשש של עם-ישראל, שהם כל כך הרחיקו לכת ועבדו עבודה-זרה והקב"ה לא יקבלם ולכן המדרשים מרבים להרגיע את עם ישראל.

גם המדרש הבא מציין זאת ומביא דוגמאות של חזרה בתשובה שהספיקה לקב"ה לשנות את הגזירה. דוגמא בולטת הוא אחאב, שהיה מלך רשע ואומר המדרש –

"...תשובתו של אחאב קיבלתי, ותשובותיכם איני מקבל? שנגזרה עליו גזירה קשה, דכתיב ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים (מ"א כא, יט). ויהי כשמע אחאב ויצום (שם כא, כז), כמה נתענה, שלש שעות, היה למוד לאכול בשש אכל בתשע ויהלך אט! מה הוא אט ?אמר ר' יהושע בן לוי שהיה מהלך יחף. ומה כתיב בתריה, הראית כי נכנע אחאב (שם כא, כט), ותשובותיכם איני מקבל?".

והמדרש מתאר את תשובת אנשי נינווה שהיתה מן השפה ולחוץ והקב"ה קיבל את תשובתם –

"...תשובתן של אנשי נינוה קיבלתי, ותשובתכם איני מקבל? שנגזרה עליהן גזירה קשה, דכתיב עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת...אמר ר' שמעון בן לקיש תשובה של רמיות [רמאות] עשו אנשי נינווה...".

והמדרש מתאר בהמשך את 'התרגילים' שעשו להראות כאילו חזרו בתשובה. נמחיש זאת רק בדוגמא אחת –

" 'וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם' , אמר ר' יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו, ומה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו." וקרעו לבבכם ואל בגדיכם (יואל ב, יג), אמר ר' יהושע בן לוי אמר הקדוש ברוך הוא, אם קרעתם את לבבכם בתשובה, אין אתם קורעין לא על בניכם ולא על בנותיכם, למה כי חנון ורחום הוא (שם), ותשובתכם איני מקבל?".

השנה יצא ספר מצוין בשם 'ברית האהבה והשלום', שמביא מכתביו של הרב שמואל מוהליבר ובו מצויים 'כתבים על ציונות חינוך מחשבה ומעשה של הרב מוהליבר' אותו ערך אברהם מוניץ. בשער השני (סימן ח') מביא את השקפת עולמו הברורה, שגאולת ישראל תהיה בדרך הטבע.

בתחילת הפרק מביא את שאלתו של הרב מוהליבר על פרשתנו, שלכאורה בפסוקים שבתחילת פרק ל' יש סתירה מיניה וביה, וזה לשון הפסוקים –

"וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה...וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ: וְשָׁ֨ב יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה  וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ ... וּמָ֨ל יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ..".

והשאלה היא, אם הקב"ה יקבצם רק אחרי שעשו תשובה, למה צריך אח"כ למול את לבבם, הרי הם שבו בתשובה?

ועל כך עונה הרב מוהליבר ומוכיח בארוכה, שישנם שני מצבים של גאולה על פי הגמרא בסנהדרין - אחד 'בעיתה' ואחת 'אחישנה' - שהקב"ה מזרז לכאורה לפני הזמן, וזה כ'זוכים' וזה יעשה 'בדרך נס', ואילו אם הגאולה תהיה 'בעיתה' זה כשלא זכו ויעשה בצורה טבעית על פי דרך הטבע. והוא מוכיח זאת, שכבר בזמנו רואים את תחילת תהליך הגאולה בדרך הטבע –

"...כמו שראינו כי כבר האיר לנו קצת השחר השגנו זכויות וחרות ומאתנו אנשים העומדים ברום המעלה בחכמה ובכסף ובמשרה וזהו אל לא זכור תהיה בעתה".

כמובן שהרב שמואל מוהליבר לא זכה לראות, שאלו לא סימנים קטנים אלא גדולים של תהליך שיבת ציון עם כל העוצמות שציינו לעיל, אך זכה הרב מוהליבר שהיה ענק בתורה ורבה של ביאליסטוק, שיביאו את עצמותיו לקבורה במושבה 'מזכרת בתיה', כך שזכה להיקבר באדמת הקודש.

על נושא זה נשברו קולמוסים ונכתבו תורות שלמות ודיונים רחבים וכמובן לא באנו לקפח את אותם גדולי ישראל, שתמכו והיו בשיטתו של הרב מוהליבר, רק במאמר זה באתי להדגיש שהמציאות ניצחה ובתוך שבעים וחמש שנים של מדינה ומאה שנה ויותר של תהליך שיבת ציון ועם-ישראל נמצא בשיא עוצמתו, תוך כדי מלחמה כבדה על ארצו, משום שאומות העולם רואים את גאולת ישראל על ידי הקב"ה וזו מכה ניצחת לאמונתם, ולכן האיסלאם הקיצוני הכריז מלחמה על מדינת ישראל ואליהם מצטרפים אנטישמיים שרואים את המציאות הזו .

נסיים בתפילה לבורא עולם, שתהליך 'אתחלתא גאולה' בה אנו נמצאים וקנין הארץ יהיה בכמה שפחות ייסורים ונזכה בע"ה לגאולה השלמה בב"א.

שבת שלום ושנה טובה ומתוקה שנכתב לחיים טובים ולשלום!