קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף – לפרשת בשלח

מסופר על רבי יצחק מוורקי, מייסד חסידות וורקי ואמשינוב (1779-1848), שהיו לו קשיים לא מעטים בתחילת הנשואים. רבי יצחק הבליג, כאשר אשתו הצעירה פגעה בו מדי פעם וציערה אותו ואף יחסה לשאר אנשי הבית  היה מריר ביותר. ברוב צערו התייעץ רבי יצחק עם רבו, רבי דוד מלֵלוֹב, ואמר לו את אשר על לבו. בתגובה אמר לו רבו: "מדוע תאמר לי? אמור לעצמך!". לא הבין ר' יצחק למה התכוון רבו בתשובה זו והיה הולך ומהרהר להבין כוונת הדברים, מתוך ידיעה שרבו אינו אומר סתם משפטים. לאחר זמן מה, מצא רבי יצחק מוורקי, כי הבעל שם טוב אמר, שצריך האדם לתקן את כל פעולותיו – הן אלו הנעשות במחשבה, בדיבור או במעשה בפועל. אם יתקן האדם את מעשיו בשלמות, יתהפכו גם הסובבים אותו לטובה. הבין ר' יצחק כי לכך נתכוון רבו וכי הכול תלוי בו בעצמו. אם רוצה שינוי אצל הזולת, קודם כל ישנה הוא את דרכו ויעשה עבודה פנימית עם עצמו ואז יראה שהכל בעצם מתחיל ממנו. וכך באמת קרה – לאחר עבודה פנימית עם עצמו ותיקון מידותיו, חזר שלום-הבית לבית רבי יצחק.

שיטתו של רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב מוכרת בפסיכולוגיה העכשווית, שעל האדם לעבור מ'מיקוד חוץ' ל'מיקוד פנים'. פירוש הדבר, שבמקום להטיל את האחריות על הקורה אתך על האחרים, שזו הדרך הקלה והנוחה להתמודד עם אתגרים,  הרי האדם לוקח אחריות על עצמו ויודע שהכל בסופו של דבר תלוי בו (יעויין בגמרא, מסכת עבודה זרה דף י"ז. בסיפור על רבי אליעזר בן דורדיא).

הנושא המרכזי של פרשתנו הוא הנס הגדול של קריעת ים סוף וחז"ל השוו את יצירת הזיווג שבין איש לאשה לנס של קריעת ים סוף, לכן נעסוק בנושא זה במאמרנו לשבת זו.

וזה לשון הגמרא (סוטה ב'.):

"אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: וקשין [רש"י: לפני המקום] לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר: 'אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות'.".

שואלת הגמרא, הרי מצאנו מאמר סותר למאמר זה –

".. והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני!".

עונה הגמרא, שאין סתירה בין שתי הדרשות – הקושי בזיווג כקריעת ים סוף מדובר על נישואין שניים, אבל נישואין ראשונים נקבעו כבר ארבעים יום לפני יצירת הולד.

יתכן, שבעקבות דברי חז"ל אלו, שיש שוני בין זיווג ראשון לשני, שהראשון נקבע כבר קודם היווצרות הולד על ידי בורא עולם, ברור שיש בו קדושה והצלחה מיוחדת. לעומתו, זיווג שני נראה "רק" כבחירת האדם ולכן משבחים מאוד האמוראים את הנישואין הראשונים –

"אמר רבי שמואל בר נחמן: לכל יש תמורה, חוץ מאשת נעורים, שנאמר ואשת נעורים כי תמאס. מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך" (סנהדרין כ"ב:).

דברי חז"ל מפורסמים אלו קשים מכמה היבטים. יש סיפור מפורסם במדרש (בראשית רבה ס"ח), שמסיפור זה משתמע שגם הזיווג הראשון קשה כקריעת ים סוף –

"…מטרונה שאלה את ר' יוסי: 'לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו?' אמר לה: 'לששת ימים'. 'מאותה שעה מהו עסוק?' – אמר לה: 'יושב הוא ומזווג זיווגים איש לאשה ואשה לאיש'. אמרה לו: 'אם הדבר קשה, יכולה אני לעשותו'. הלכה וזיווגה ונתנה זו לזה וזה לזו. לאחר ימים הלכו אותם המזווגים והכו זה את זו וזו את זה, וזו אומרת איני נוטלת זה וזה אומר איני נוטל זו. אמר לה: אם הדבר קל בעיניך, קשה הוא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף…".

יתכן לומר, שאכן גם בזיווג ראשון לפני הבורא, קשה הדבר כקריעת ים סוף, למרות שנקבע ארבעים יום לפני הלידה. גם ההתאמה האלוקית וגם קיום הזיווג הראשון הוא כקריעת ים סוף. יש לציין, שאלמן ורווקה, או אלמנה ורווק וכן גרוש ורווקה נחשבים זיווג ראשון. (תוס' הרא"ש סוטה ב').

כל נושא הזיווגים טעון לימוד. קשה להבין כיצד הם נקבעים? וגם כשמעיינים בנושא, עדיין עניין הזיווגים וקיומם אינו ברור, כפי שהגדיר זאת רבי יששכר לעזער פרנס איילנבורג (1550-1623) בספרו 'באר שבע' על הש"ס –

"סוף דבר, כל הדברים האלה הם מבוכה גדולה למי שמבין אותם כמשמעם".

לכן, הוא מחדש חידוש עצום, שזיווג שני כוונתו גם לזיווג הראשון ונראה את לשונו:

"…הא דאמרינן 'הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני וכו', ראיתי בו פירושים רבים שונים ולא ישרו בעיני ולכך לא כתבתים. והמחוור שבעיני הוא דעת חכמי האמת, כי קודם יצירת הולד יכריזו הזיווג המתייחס אל נפשו והוא הזווג הראשון, אך אחרי בואו לעולם והגיע עת נשוא ידינוהו כפי מעשיו, ואם זכה יטלנה ואם לאו יעבירוה ממנו ותינתן לאחר הטוב ממנו, והוא זווג שני לפי מעשיו". כמובן שבפועל זה זיווג הראשון, אך נחשב שני בעיני חז"ל .

קשה מהגמרא (סנהדרין ק"ז.), שם היא קובעת שזיווגו של אדם נקבע מששת ימי בראשית וכך כותבת הגמרא על דוד המלך [שם]:

"ראויה הייתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאה אליו במכאוב".

אז 'ששת ימי בראשית' או 'ארבעים יום לפני הלידה'?!

רבי חיים ויטל מלמדנו בספרו 'עץ הדעת טוב' [בדרוש לחתן עמוד קנ"ח], שיש הבדל בין זוג פרטי לזוג שיש לו השפעה על כלל ישראל. דוד המלך, זיווגו נקבע כבר מששת ימי בראשית, שהרי כמלך יש לו יכולת לקבוע את מצבו של עם ישראל. למדנו, שמצבו המשפחתי של אדם יכול להשפיע על התנהלותו ביום-יום, לכן חשוב מי רעייתו של המלך, שהרי החלטותיו גורליות לאחרים ואשתו של אדם כגופו. יש אמרה אמריקאית ידועה, שאחרי כל נשיא מצליח נמצאת אישה מצליחה וכן ההפך…ברם, זיווגן של זוגות 'רגילים' הוא ארבעים יום לפני הלידה. ומוסיף רבי חיים ויטל, שגם בזוג פרטי שנקבע ארבעים יום לפני הלידה, יכול העניין להשתנות לפי מעשיו ולכן גם בזיווג ראשון ניתן לומר שקשה זיווגו של האדם כקריעת ים סוף.

נשאלת השאלה, מדוע הושווה הזיווג בכלל  וחיי הנישואין בפרט לקושי של קריעת ים סוף ומה מקום להשוואה זו?

לדעת המהר"ל הדמיון לקריעת ים סוף הוא –

"…כשם שהוא פלא גדול לקרוע דבר שהוא אחד כמו הים שהוא אחד, וקשה הוא לחלק ולהפרידו לשנים, וכך הוא פלא גדול לחבר שני דברים שהם בעצמם מחולקים, כדכתיב מושיב יחידים ביתה, כלומר יחידים שהם מחולקים ומפורדים להושיב אותם לחבר אותם, הוא כמו קריעת ים שהוא חלוק דבר שהוא אחד (כזה), כי חלוק דבר שהוא אחד לגמרי הוא קשה כמו לחבר ולעשות אחד דבר שהוא מחולק בעצמו כמו איש ואשה".

נימוק נוסף מביא המהר"ל בהמשך דבריו שם –

"…ועוד תדע, שקשה לזווגם כקריעת ים סוף, כי קריעת ים סוף היה נס שלא כסדר העולם, וכך החיבור הזה הוא שלא ממדרגת העולם הזה, כי בטבעם הם מחולקים, ואי אפשר שיזדווגו ויתאחדו רק שלא ממדריגת עולם הזה…ולפיכך קשה לזווגם כקריעת ים סוף" (חידושי אגדות למהר"ל סוטה דף ב':).

לעניות דעתנו, הקושי שחז"ל הצביעו עליו עד כדי שדימו זיווג לקריעת ים סוף, איננו מדבר רק על הקושי הראשוני לחבר גבר ואישה לבית אחד, אלא עצם קיום הנישואין לתקופה כל כך ארוכה – עד מאה ועשרים… – הוא נס גדול כקריעת ים סוף. כי פעולת הנישואין עצמו אינה הבעיה, וכפי שעשתה המטרונה במדרש שהובא לעיל. אולם, בוודאי כשמדברים לטווח-ארוך, זהו נס גלוי ממש, כיצד שני אנשים עם דעות שונות מרקע שונה ובעלי כוחות שונים יכולים לדור בכפיפה אחת. ולא רק לדור יחד, אלא לקיים משפחה שלמה באהבה אחווה שלום ורעות. ומכאן הדימוי לקריעת ים סוף. מה שקרה בים סוף זה  שאחרי שנבקע הים לשנים הוא לא חזר מיד למצבו הקודם, כפי שהיה צריך לקרות במציאות הטבעית אלא כאן  המים עמדו זקופים ככתוב בפרשתנו "וַיָּבֹאוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִֽימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָֽם:"[פרק יד פסוק כח].

לסיום, נביא ספור מתוק על הסבא של רבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ הצדיק רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר, שהיארצייט שלו יחול בשבוע הבא (התקל"ב-י"שבט ה'תרט"ז). רבי יחזקאל היה האדמו"ר של אלפים מישראל וכאשר זכה לזווג לאחד מבניו זיווג הגון וטוב בחול המועד סוכות והציבור היה בטוח שימצא את הרבי הצדיק הזה שמח שמחה כפולה, גם שמחת החג וגם שמחת השידוכין, אך הנה מצאו אותו יושב כולו עצוב ויהי לפלא. לאחר שהעזו לשאול את רבי יחזקאל מדוע נפלו פניו, ענה להם: "הרי חז"ל אמרו, שקשה לזווגן כקריעת ים סוף. איך יכול להיות שלא הרגשתי בכל קושי והזיווג היה חלק ללא שום קשיים?!"…

בדורנו יש לחזק כפליים את ערך המשפחה והזוגיות, כי לצערנו הרב  חלה שחיקה ביכולת של זוגות רבים להכיל האחד את זולתו ובמקרים רבים היו יכולים למצוא שבילים חדשים, כדי לא לשבור את הזוגיות שלפעמים נקנתה בעמל רב. אין ספק שבחלק לא קטן מהמקרים שבהם זוגות נאלצים להיפרד, היה נמנע אם כבר מתחילת הדרך היו נעזרים בעצות טובות ובהדרכות נכונות, כיצד הולכים 'ביבשה בתוך הים' ואיך מצליחים להציב חומות מימינם ומשמאלם כדי להגן על הבית שבנו.

יהי רצון שנזכה לאהבה ואחווה בתוך בתי ישראל, לשמחת המשפחות ולשמחת עם ישראל.

שבת שלום לכל משפחת הישיבה!