top of page
הרב וקסלר

מלחמות אחים ועלילות דם - לפרשת וישב וחנוכה ה'תשפ"ו

  • תמונת הסופר/ת: rabbiweksler
    rabbiweksler
  • 10 בדצמ׳ 2025
  • זמן קריאה 6 דקות

הרב משה-צבי וקסלר

סיפור מכירתו של יוסף וכל מה שהשתלשל מאז, נקרא תמיד לפני או בתוך חג החנוכה וגם השנה פרשתנו נקראת ממש סמוך לחנוכה.

אי אפשר שלא לראות, שיש קשר בין מה שקרה עם אחי יוסף ומה שקרה אח"כ בתקופת החשמונאים ומה שקרה לכל אורך ההיסטוריה של עמנו עד עצם היום הזה. ברור לנו, שהאירועים הם שרשור היסטורי מאז המאבק במשפחת יעקב ועד ימינו.

כבר בתחילת הפרשה מציב הפרשן והרופא מאיטליה רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (ה'רל"ג -ה'ש"ט) וכן פרשנים נוספים את התובנה הזו, שמה שכתוב בפסוק 'אלה תולדות יעקב' אינו מדבר על יעקב אבינו האדם הפרטי, אלא התורה כותבת לנו את אבני הדרך עליה ידרוך עם-ישראל לכל אורך ההיסטוריה, וזה לשונו –

".. כי מאז שיצא [יעקב] מבית אביו היו ענייניו כמו קורות אבותינו בגלות ראשון ומאז שחזר אל ארץ מגורי אביו היו קורותיו כמו שקרה לאבותינו בבית שני וחורבנו וגלותו וגאולתו לקץ הימין" (ל"ז, ב').

וכן בהמשך הפרק, כאשר הכתוב מתאר את המכירה של יוסף, אירוע מטלטל לכל הדעות שאחים מוכרים את אחיהם - האם התורה 'סתם' מספרת על אירוע נורא שקרה בעבר? לא יתכן !!!

לכן, כותב הספורנו על הפסוק המתאר זאת –

"וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה" (ל"ז, כ"ח) – וכן קרה לאבותינו בבית שני שמכרו קצתם את קצתם ביד הרומיים בפרט כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה ששעבדו ישראל לרומיים וגרמו לנו זה הגלות כמו שהיה הענין במכירת יוסף שנתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים כדבריהם ז"ל (שבת י':)...".


לדעת רבנו בחיי על פי הקבלה, לא במקרה פרשת מקץ מסתיימת במילים "עלו לשלום אל אביכם", אלא יש בה –

"...רמז לעשרה הרוגי מלכות אשר עלו לשלום אל אביהם שבשמים אחר שנתלבנו ונצרפו מחטאו של יוסף. והיה יכול לומר: לכו לשלום לדרככם, אבל הפרשה מבוארת באחי יוסף לשעה, ורומזת לעשרה הרוגי מלכות לדורות אשר עלו לשלום אל אביהם שבשמים, וכן דרשו רז"ל חכמי האמת ז"ל: (פסחים נ'.) עשרה הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם...".

רבנו בחיי כותב דברים מאוד חמורים על מכירת האחים את אחיהם וזה לשונו –

"וכבר ידעת כי כתונת הפסים היה תחילת הסיבות וראשית גלגול הדברים, ונחשב להם לאכזריות גדול מה שטבלו הכתונת בדם השעיר ואמרו לאביהם: (לעיל לג, לב) "זאת מצאנו", לפיכך היה העונש בהם בגופם שהתחיל השעבוד בהם אחרי מות יוסף מיד, ואחר זמן בהרוגי מלכות שנדונו בגופותיהם".


אפשר לצערנו להוסיף, שגם בדורות האחרונים לפני קום המדינה היינו עדים לכך שאחים 'מכרו' את אחיהם ואף נלחמו האחד בזולתו. נביא קטע ממאמרו של יהודה לפידות על הסזון בחוברת 'דעת' של 'מכללת הרצוג' במאמר שכותרתו "הסזון - ציד אחים" –

"הסזון" היה שם הקוד לרדיפות שרדפה ההגנה את האצ"ל בשנת 1944-1945 כדי לחסל את האצ"ל כארגון לוחם. אולם מסתבר כי 'הסזון' לא היה אירוע חד-פעמי, אלא שיטה בה נקטה ההגנה באלימות כנגד האצ"ל או לח"י, בכל פעם שארגונים אלה פעלו נגד הערבים או נגד הבריטים, ללא הסכמת ראשי היישוב המאורגן (הסוכנות היהודית והוועד הלאומי).הסזון הראשון היה בשנת 1938. אותה עת פרעו הערבים ביהודים והמוסדות הלאומיים הכריזו על מדיניות "ההבלגה". האצ"ל התנגד למדיניות זו ופתח בפעולות תגובה נגד הערבים. ראשי היישוב ראו בזאת הפרת המרות הלאומית והפעילו את יחידות ההגנה נגד האצ"ל.הסזון השני התקיים בשנת 1942 נגד ארגון לח"י. היה זה בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הסוכנות היהודית (וכן האצ"ל), שתפו פעולה עם הבריטים במלחמתם בגרמנים. ארגון לח"י, שראה בבריטים אויב, פתח באותה תקופה בפעולות אלימות נגד השלטון הבריטי בארץ. בתגובה נשלחו יחידות של הפלמ"ח לפעול נגד אנשי לח"י, שנחטפו ונחקרו, תוך שימוש בעינויים, והוסגרו לבריטים.

הסזון השלישי, הידוע גם בשם "הסזון הגדול", נערך כאמור בשנים 1944-1945. היה זה לאחר הכרזת המרד על-ידי האצ"ל ותחילת הפעולות נגד השלטון הבריטי בארץ. ראשי "המוסדות הלאומיים" דרשו מן האצ"ל להפסיק את פעולות נגד הבריטים, ולאחר שהאצ"ל לא נענה לדרישה זו, פתחה ההגנה בפעולות אלימות נגד האצ"ל כדי לחסלו כארגון לוחם.כדי לממש את מטרת "הסזון הגדול", השתמשה ההגנה כמעט בכול האמצעים שעמדו לרשותה, ואשר כללו: חטיפות וחקירות ממושכות, שלווּ לעיתים בעינויים קשים; גירוש ממקומות עבודה ומבתי-ספר; גירוש ממקום מגורים ועוד. אולם הצעד החמור ביותר , שעורר ויכוחים סוערים ביישוב, היה: הסגרת חשודים בהשתייכות לאצ"ל, לבולשת הבריטית.התסיסה בקרב אנשי האצ"ל היתה גדולה ורבים סברו שיש להחזיר להגנה כגמולה. אולם מנחם בגין הטיל את מלוא כובד משקלו, כדי למנוע מלחמת אחים. הוא שכנע את חבריו לנשק להבליג וטבע את הסיסמה "לא תהיה מלחמת אחים".


רבי אלחנן וסרמן זצ"ל, ראש ישיבת ברנוביץ שנספה בשואה כתב בזהירות רבה במאמר 'מעשה אבות סימן לבנים' (קובץ מאמרים, אות ז'), שעלילות הדם שמתרחשות בעולם תקופה כל כך ארוכה באות 'מידה כנגד מידה' ולדעתו יש קשר ישיר למכירת יוסף ולעלילה שהעלילו האחים לאביהם כשטבלו את הכתונת של יוסף בדם, וזה לשונו –

"הנה ידוע כי כלל ישראל סובל תמיד משני דברים: א. מעלילת דם. ב. וממשיחי שקר. אשר הוא דבר נפלא [=מלשון פלא] מאד, כי הרי הכלל הוא שכל שקר שאין בו קורטוב של אמת אינו יכול להתקיים [עיין סוטה דף ל"ה ע"א], והשקר הזה של עלילת דם אין בו אמת אפילו משהו, ובכל זאת הוא מתקיים זה אלפי שנים בכל העולם עד היום הזה, וזה מפלאי ההשגחה, ודבר ברור הוא כי בוודאי העונש הזה על כלל ישראל הוא מכוון מדה כנגד מדה בעד איזה עוון שנפרעין עבורו בכל הדורות, ולולי שאינני כדאי הייתי אומר כי הוא מכוון נגד העוון של "ויטבלו הכותנת בדם" [בראשית ל"ז, ל"א], ואם שגיתי ה' יכפר בעדי עכ"ד".


כולנו מכירים את עלילות הדם שהתרחשו באירופה ובדרך כלל הם התרחשו לקראת חג הפסח, אך לצערנו הרב אין מספרים על עלילות הדם אשר אירעו ליהודי תימן. במשך מאות בשנים, יהודי תימן סבלו אף הם מגזירות וחוקי גזע אנטישמיים, מדיכוי מתמשך, מהשפלה וביזוי.

אחת מעלילות הדם אירעה בבירת תימן, בצנעא, השבוע לפני 77 שנים, לפני חג החנוכה ומעשה שהיה כך היה:

ביום שבת, ט"ז בכסלו תש"ט [1949] נשלחה מרשעת ערביה בשם חביבה להטביע בנות ערביות בנות 5-7 בשכונת היהודים, כדי להאשימם בהרג ערבים. פושעת זו הצליחה חלקית במשימתה והצליחה להטביע בבאר המים של משפחת מארי סאלם אל-קיסר זצ"ל שתיים מן הבנות משום שהשלישית הצליחה לברוח. כל תושבי האזור המודאגים "התנדבו" לעזור בחיפושים. לאחר "חיפושים יסודיים" נמצאו הבנות. יהודי הכפר לא הרגישו בתכונה השוררת היות והיו עסוקים "בעונג השבת". מיד השמועה נפוצה כי היהודים הטביעו את הבנות. המון צמא דם נהר אל השכונה היהודית לעשות בהם שפטים. כל יהודי שנקרה בדרכם הוכה עד זוב דם. שישים אנשים (מרבני ונכבדי הקהילה) נכבלו ונשלחו לבית הסוהר. במוצאי השבת כבר צרו על הכפר היהודי מאות מתושבי האזור כשהם משולהבים ודורשים "נקמת דם". היהודים הסתגרו בבתיהם ובבתי הכנסת בפחד אדיר וסכנת מוות ריחפה עליהם.

בדרך נס, למושל המחוז נודע שהייתה זו "עלילת דם" וליהודים אין קשר לטביעתן של הבנות. מיד, שלח את חייליו אשר הגנו בגופם על היהודים ואף הצליחו להדוף את ההמון הנסער. למחרת, הילדה שברחה סיפרה בחקירתה את האמת והסגירה את חביבה המרשעת שלאחר עינויים קשים "נשברה" והסגירה את יוזמי המזימה השטנית.

אך, "פטור בלא כלום אי אפשר" וכדי לרצות את תושבי המחוז הערביים, נערך "משפט ראווה" לחלק מן "האסירים היהודים". בגלל "חוסר הוכחות" רובם "שוחררו בערבות" ורק ארבעה יהודים "נאלצו" לשלם את המחיר והושארו בכלא עד יעבור זעם.


לצערנו הרב, עלילות הדם נגד עמנו לא פסקו, אלא לובשות צורה ופושטות צורה. בימינו אלו, כאשר מאשימים את מדינת ישראל ב'רצח עם' בעזה, דבר מופרך לחלוטין שאין לו שום אחיזה במציאות, כאשר צה"ל עושה כל מאמץ שלא לפגוע ב'בלתי מעורבים' (אם יש דבר כזה בעזה...), אך האמת היא שהמחבלים שמכירים את הרמה המוסרית שלנו פועלים מתוך בתי חולים ומסגדים ומתוך בתים של אזרחים, כך שבלתי נמנע שלא תיפגע אוכלוסייה אזרחית. לצערנו, אף שילמנו מחירים גבוהים מאוד בנפילתם של חיילים ופצועים רבים, משום שנזהרו זהירות קיצונית לא לפגוע באוכלוסייה שלכאורה 'אינה מעורבת', ואת זה ניצלו מחבלים שהסתתרו בביתם ופגעו בחיילנו הגיבורים.

כעדות ישירה לכך, שמעתי מבני המשמש קצין בחטיבת הקומנדו שפעלה באחד מבתי החולים בעזה ששרץ מפקדות של הטרוריסטים ומחבלים רבים, שכאשר הם נכנסו בבית החולים למחלקת הפגייה והוציאו את התינוקות כדי שלא יפגעו, בכך סיכנו החיילים את חייהם.

ועל זה נשאל שוב - הלזה יקרה 'רצח עם'??

אבל, כאב לב גדול יש לי כשאני שומע שישנם יהודים וישראלים שמהדהדים את השקר הזה ועלילת הדם של רצח בכוונה תחילה. לצערנו אפילו מועמד אחד לראשות מפלגה הרחיק לכת וצוטט ש"צה"ל הורג ילדים כתחביב". נורא ואיום!!! באופן אישי קשה לי להאמין שיש יהודי שחושב כך ומקווה שהציטוט לא נכון.


לצערנו הרב, היו בכל הדורות יהודים חלשי אופי ובעלי חוט שדרה יהודי חלש מאוד, שכל מה שהעלילו על היהודים הם מצאו לכך הצדקה מתוך טהרנות מזויפת ומוסר נוצרי עקום.

החשמונאים בני מתתיהו לא התבלבלו וכן מעטים מבני עמנו שידעו להבדיל בין אויב לאוהב ונלחמו בגבורה מעטים כנגד רבים וטהורים כנגד טמאים, כדי לסלק מהארץ את תרבות יוון אליה נמשכו גם צעירים יהודיים.

במלחמתם של היוונים בעם ישראל, ידעו גם הם את כוחה של ה'תקשורת' ולכן דרשו שייכתב על קרן השור – "אין להם חלק באלוקי ישראל" - וזה לשון המדרש –

"וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק בא-להי ישראל..." (בראשית רבה וילנא, בראשית, פרשה ב סימן ד).


נסיים בתפילה לבורא עולם, שישלח רוח של טהרה ושלום בתוכנו ומתוך כך גם עלילות הדם תיפסקנה, אכי"ר!


שבת שלום וחנוכה שמח!

פוסטים אחרונים

הצג הכול
על מספרים ואנשים - לפרשת שמות ה'תשפ"ו

הרב משה-צבי וקסלר בשבוע שעבר ציין עם-ישראל ב'עשרה בטבת' את יום הקדיש הכללי, בו אומרים קדיש על אלו שיום רציחתם ועקדתם אינו ידוע. ביום זה אנו מציינים את גבורתם הרוחנית והפיזית של שורדי השואה וכדי למנוע

 
 
יעקב או ישראל - לפרשת ויחי ה'תשפ"ו

הרב משה-צבי וקסלר תורתנו היא קדושה וגם מדויקת! כל מילה או אות במקומה נמצאת! ולכן, זה לא מקרי שפעמים שהתורה קוראת ליעקב אבינו בשם 'יעקב' – ופעמים שיעקב נקרא 'ישראל'. ומדוע? אני מבקש להביא בשורות הבאות

 
 
מעמדו של הסבא מול האבא – לפרשת ויגש ה'תשפ"ו

הרב משה-צבי וקסלר לאחרונה השתתפתי בחגיגת בר-המצווה של נכדי, יהודה-אריה נ"י, הנקרא ע"ש אבי-מורי זצ"ל שהלך לעולמו לפני שלש-עשרה שנים ולכבוד האירוע הוזמנתי לדרוש בבית הכנסת הגדול בכפר תבור, שם גרים חתני

 
 
הרב וקסלר

הרב משה צבי וקסלר

 נולד בתל אביב בשנת תש"י.

עוסק בחינוך עשרות שנים, שימש לג שנים כראש ישיבה התיכונית בקרית הרצוג בבני ברק. זוכה פרס רוטשילד לחינוך

לקבלת דברי תורה ומאמרים חדשים של הרב

תודה על הרשמתך!

 כל הזכויות שמורות לרב משה צבי וקסלר   © 

  • Youtube
bottom of page