מי בעל ההשפעה הגבוהה ביותר בחינוך ילדינו?! - לפרשת יתרו

שאלה מצוינת! תלוי את מי שואלים…

אם נשאל פוליטיקאים, מיד יאמרו שהממשלה ושר החינוך המשפיעים ביותר על חינוך הילדים. אם נשאל את הורי הילדים – אזי אם נכשלו בחינוכם, יאמרו כמובן שבית הספר, המורים והמורות אחראים לתוצאה העגומה, אולם אם הצליחו בחינוכם, הרי ברור שיזקפו זאת לזכותם. אם נשאל את המורים והמורות שאלה זו, ודאי יאמרו חלקם, בראותם כישלון, שלמעשה ההורים אחראים לתוצאות העגומות, אולם במידה והמתחנך עשה חיל, ישנה סבירות גבוהה שהמורים יתלו זאת בעבודת החינוך המסורה שלהם…

ובכן, מי צודק? האם כולם צודקים? או שמא כולם טועים? ודאי שלכל הגורמים שהוזכרו לעיל יש השפעה על החניך, אך האם נמצא את גורם ההשפעה הגבוה ביותר על חינוך הילדים?

אם נתבונן בפסוקי פרשתנו, יתכן ונגיע למסקנה, שאכן ישנה אישיות אחת מרכזית ועיקרית, המשפיעה ביותר על תוצאות החינוך – ואלו הן האמהות!!

לפני מעמד הר סיני, אנו רואים בפסוקים הקדמה מעניינת מאוד:  "וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו ה' מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" ודרשו חז"ל "לבית יעקב – אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה" ובחלק השני של הפסוק מדובר על הזכרים – "ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקין פירש לזכרים. דברים הקשין כגידין". וכבר שאלו רבים, מדוע הקדימו את הנשים לגברים, הרי חיוב לימוד התורה חל בעיקר על הגברים, שהרי אשה פטורה מלימוד תורה, ואם-כן מדוע הוזכרו הנשים ראשונות?

עונה רבינו בחיי,: "האשה…היא יכולה להמשיך [=למשוך] את בנה לבית המדרש, לפי שהיא מצויה בבית, והיא מרחמת עליו בכמה מיני געגועים, כדי להמשיך אותו אחר לימוד התורה מנעוריו..". הווי אומר: היות והאימהות נגישות לילדיהן ויש להן אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת טבעית לחבר את הבן והבת לערכים ולמצוות ולמשוך את לבם לתורה, יכולת ההשפעה שלהן גדולה יותר.

אמנם, אל לנו להתבלבל! חובת החינוך חלה על שני ההורים במידה שווה וכן חלה אחריות כבדה על המחנכים והמורים וכל מערכות החינוך וכל אחד מגורמים אלו צריך לעשות את מה שהוא יודע בצורה המיטבית, אולם הגורם המשפיע ביותר על נפש הילד בדרך כלל זו האם.

וכן כותב הרש"ר הירש בספרו "יסודות החינוך" [חלק א' עמ' ל"ג]:  "אדם הראשון לא קרא את 'אם כל חי' בשם 'חיה'…כי אם בשם 'חוה', פירושו: נותנת חיים רוחניים [='חוויה']…זאת אומרת, האם מחנכת לחוש ורגש עדין… אופייה הרוחני והמוסרי והשפעתה של האם מהווים את נקודת הכובד של החינוך לאופי רוחני ומוסרי…הילד שמח לשמוע את אמו, הוא רוצה לשמוע את הניגון ולחוות את החוויה, להרגיש את המגע וליהנות מהדיבור".

מסופר על הגאון  הרב יצחק הוטנר זצ"ל שבאחד הכנסים החינוכיים סיפר שההבנה בחשיבות לימוד התורה קיבל בהיותו ילד  כאשר אמו הראתה לו שמלה חדשה שאבא שלו שלח לה כשנדד להביא פרנסה לביתם הדחוק ובקש שתלבש זאת לכבוד שבת ויום טוב . סיפר הרב הוטנר בהתרגשות: "אמא אמרה לי: בני, אלבש זאת לראשונה כאשר אתה  תעשה  סיום מסכת …".

על כן, ייאמר לאימהות היקרות – "את פתח לו!" – אתן תפתחו לילדים את הפתח לעולם התורה והערכים, זאת בתוקף הזכות הגדולה להיות אלו המעצבות את דור ההמשך בכוח אישיותכן והבונות הלכה למעשה את בית ישראל ובע"ה יקוים בבעליכן ברכת הזקנים והעם לבועז – "יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל".

נכתב לעילוי נשמת דפנה מאיר הי"ד מעתניאל