פרשת בחוקתי - הכל על שלום וביטחון ועל ההגנה הטובה ביותר שהיא ההתקפה
- מיכאל הרץ
- 13 בספט׳ 2024
- זמן קריאה 6 דקות
אחת הסיסמאות המפורסמות, שמלווה את צה"ל כמעט מראשית הקמתו, היא ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". הנחת יסוד זו במחשבת הביטחון של מדינת ישראל במהלך השנים הייתה, שמדינת ישראל הקטנה חייבת להעביר את המלחמה לשטח האויב ועל כן אין לה לעסוק בהתמגנות, אלא לנסות כמה שיותר מהר לעבור מהגנה להתקפה, אם חס וחלילה תותקף. לא ידוע מי חתום על משפט זה ומי הגה את הסיסמא הזו, אבל כלל זה הוא נחלת כל מפקדי צה"ל וכל האחראים על בטחונה של מדינת ישראל.
ונדמה, שאפשר לתת לרמב"ן את הקרדיט ואת "זכויות היוצרים" לרעיון ולמחשבה ש'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', זאת מתוך מה שכתב בפרשתנו.
הפרשה פותחת בהבטחה ברורה וחד-משמעית של הקב"ה, שהדרך להגיע לשלום עם בטחון הוא שמירת התורה ומצוותיה.
"אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אתָֽם וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע ואֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם".
שואל רבי חיים בן עטר בספרו "אור החיים" – "צריך לדעת למה הוצרך לומר זה (='ונתתי שלום בארץ'), אחר שכבר אמר 'וישבתם לבטח'?". כוונת שאלתו, שהרי אם נזכה לשבת בטח בארצנו, הרי זה בדיוק משמעותו של השלום אז מדוע צריך להבטיח בנפרד את נתינת השלום? לכאורה זו הבטחה מיותרת!!
הרמב"ן עונה שלוש תשובות על שאלה זו ונתמקד בשתיים מתשובותיו. הראשונה – השלום שעליה מדברת התורה זה שלום בתוך עם-ישראל ולא שלום עם האויבים, שהרי אמנם שלום עם האויבים כלול כבר בהבטחה 'וישבתם לבטח' וכך דבריו – "ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו". הרמב"ן מבין, שעם אויבים השאיפה הכי ריאלית היא בטחון ('לבטח'), אך שלום ואהבה ואחווה יש לשאוף לעשות עם האחים שלנו. עם האויבים די לנו בביטחון שלא תהיה מלחמה, לשאוף לאהבה עם האויבים זה חלום אוטופי ולא ריאלי.ולכן לדעת הרמב"ן, ההבטחה הראשונה "וישבתם לבטח" היא מפני האויבים מבחוץ וברכת השלום "ונתתי שלום" זה השלום הפנימי בינינו.
הסבר שני – אומר הרמב"ן ".. השלום הוא שישבית חיה רעה מן הארץ. וחרב לא תעבור בארצכם כלל, אבל אתם תרדפו את אויביכם לצאת אליהם למלחמה וינוסו". ברכת השלום בהסברו השני של הרמב"ן היא, שאפשר שתהיה מלחמה וגם ננצח בה ונשב לבטח לאחריה, אולם זוהי הבטחה ברמה נמוכה מההבטחה השנייה ונתתי שלום בארץ. ברכת השלום, משמעותה שאם יכפו עלינו מלחמה הרי זו תתנהל בשטח האויב וכלל הצבור לא ירגיש שהוא נתון במלחמה כי זו תועבר לשטח האויב.
רעיון זה טמון במשפט שבו פתחנו את מאמרנו "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". נמצאנו למדים לדעת הרמב"ן, שהתורה מבטיחה שתי הבטחות – האחת האידיאלית וזה ונתתי שלום בארץ וכוונתה כאמור שנצליח להפוך כל מלחמה להתקפה על האויב, כך שאנחנו נרדוף אחריהם. ההבטחה השנייה היא, שאם חלילה לא יתאפשר לנו להעביר את החזית לשטח האויב, גם אז ננצח, אבל זה יהיה כשהמלחמה תתרחש בתוך שטחה של ארץ ישראל.
אין ספק, שהברכה הטמונה בשלום איננה רק מניעת מלחמה, או הדיפתה לשטח האויב, אלא שכאשר אין שלום, אזי גם כאשר המצב הכלכלי מצוין, הרי כאילו שאין לך כלום, כפי שאומר לנו המדרש שרש"י מביא אותו בהרחבה מסוימת:
"ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ' – מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר 'עושה שלום ובורא את הכל'…".
בעל ה'אור החיים' הקדוש השיב בתשובתו הראשונה בדומה לדעת הרמב"ן, אולם הוא מעיר, שהרי השלום בתוכנו הוא דבר שתלוי רק בנו ולכן הוסיף משפט אחד – "…ואולי שיכוון על עם בני-ישראל עצמם שלא יהיה להם פירוד הלבבות שיטע ה' ביניהם שלום וריעות ברכת השלום". אמנם זה תלוי בנו אבל ברכת השלום שהבטיח הבורא שישלח ממרום רוח טובה ונכונה, היא שתצמיח אהבה אחווה שלום ורעות.
ברם, מיוחדים הם דבריו של רבי חיים בן עטר בתשובתו השנייה, המלמדנו שהשלום שהקב"ה ירעיף עלינו ממרום, לא רק עם ישראל יהנה ממנו, אלא גם אומות העולם וזה רצונו של הקב"ה שהברכה על עם ישראל תביא ברכה ושלום לכל העולם, וזה לשונו:
"אפשר שיכוון על כללות העולם, ותדע שכשמדבר על ארץ ישראל מזכירה בכינוי כאומרו בסמוך 'בארצכם', וכאן אמר 'בארץ', שמבטיחם כי יהיה שלום בכל העולם, ותמצא שחפץ ה' בדבר, וצא ולמד מפרי החג ע' כנגד ע' אומות, ומאמרי רבותינו ז"ל (סוכה נ"ה ב) בענין זה".
