האם יש קשר בין פורים לארץ ישראל?

לכאורה התשובה לשאלה  שהצבנו בראש מאמרנו  היא חד משמעית : לא!! משום שנס פורים היה בחוץ לארץ וכל סיפור המגילה וצורת הנס שייכת למציאות הגלותית. רש"י אף מכנה זאת "גאולה דגלות "[מגילה יז : ]

ואכן הגמרא במסכת מגילה השתמשה בטיעון זה כדי לענות  מדוע אין אומרים הלל בפורים,  וזאת משום שהנס התרחש בחו"ל, ולאחר שעם ישראל נכנס לארצו  בזמן יהושע אין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ.

[עיי"ש בגמרא שהביאה טעמים נוספים והרמב"ם בחר  הסבר  אחר המופיע שם בגמרא  לאי אמירת הלל משום שקריאת המגילה נחשבת כאמירת  הלל . [הלכות חנוכה פ"ג  הלכה ו' ]

אבל בהתבוננות נוספת נראה  שעניין ארץ ישראל קשור מכמה היבטים לחג הפורים . בראש ובראשונה מרדכי, שהוא הדמות המרכזית במגילה, נזכר  שהוא הוגלהמירושלים . המגילה מדגישה מאוד את עניין הגלות אצל מרדכי כפי הכתוב בפרק ב' פסוק ו' "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגּולָה אֲשֶׁרהגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָהנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל."

 מתוך דברי רבא שאומר שמרדכי "גלה מעצמו" -משפט שמחייב הסבר- נלמד עד כמה עמוק היה הקשר של מרדכי לירושלים ולארץ ישראל  [מגילה דף י"ג עמוד א ]וכי יעלה על דעתנו שמרדכי בחר לצאת מרצונו לגלות?

הגר"א בפרושו למגילת אסתר [פרק ב,ו] טוען שמרדכי, אחרי שהוגלה פעם אחת עם כל העם, לא השלים עם הגזירה הזו וחזר בכוחות עצמו לארץ ישראל ושוב הוגלה חזרה, ואע"פ כן לא נרתע וחזר על מעשהו פעם נוספת .וזה פשר  דברי רבא שמרדכי בעצם גרם לעצמו את הגלויות לפחות שלש פעמים  . ולכן אין להתפלא על מה שמגלים לנו חז"ל, שבששה עשר

בניסן, ביום הקרבת העומר, ישב מרדכי עם תלמידיו ועסק בהלכות הקשורות למקדש ולהקרבת העומר (מגילה ט"ז). וכך בשעות הקשות, מרדכי איש ירושלים, חלם וראה בחזונו את ירושלים ואת בית המקדש עומד על תילו.

אבל אין ספק שהביטוי הבולט ביותר בקשר של פורים וארץ ישראל היא בהלכה מאוד מרכזית בקביעת מועדי  חג הפורים . חז"ל קבעו שבערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון יקראו את המגילה בחמשה עשר לחודש אדר . מדוע יצרו שני מועדים לדורות ? הרי במגילה מוזכר רק על אנשי שושן שחגגו בחמשה עשר, ומדוע אם כן תקנו חז"ל לחוג את הפורים בחמשה עשר באדר  בכל הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון ?

הלכה זו באה אמנם  לתת זיכרון מיוחד לנס שקרה בשושן שהייתה מוקפת חומה ושם נפסקה המלחמה בחמשה עשר בחודש .  אבל יש מקום לשאול מה הקשר לתקופת יהושע בן נון ? אם רוצים לציין את האירוע המיוחד שקרה דווקא בשושן, היו מציינים שכל עיר שהייתה מוקפת חומה בימי אחשורוש,  יחוגו בט"ו באדר(ואכן היתה דעה כזו בגמרא שלא התקבלה להלכה).

בירושלמי ענה על כך רבי סימון, בשם רבי יהושע בן לוי  : "חלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה חריבה באותם הימים" .  מגילה פ"א ה"א). הסבר לדברי הירושלמי נמצא

ברמב"ן [בתחילת  מסכת מגילה] שטוען שבאותה תקופה רוב עם ישראל ישב בארץ ישראל , והוחל בתהליך שיבת ציון, אבל לא הספיקו עדיין  לחדש את החומות סביב הערים שהיו מוקפות חומה  ולכן נחשבו כחרבות. בזמן גזירת המן  ואחשורוש היו תושבי ארץ ישראל גם הם  בסכנה אפילו גדולה יותר מכל שאר מאה ועשרים ושבע מדינות,  משום שכל הארץ לא הייתה מוקפת ולכן כשהגזירה בוטלה  רצו תושבי ארץ ישראל לחגוג בארבעה עשר  כשאר ערי הפרזות. וזה בזיון גדול לארץ ישראל  שהערים שהיו מוקפות חומה  עדיין חרבות. ולכן, לכבודה של ארץ ישראל, נקבע התאריך לפי תקופת יהושע בן נון .

ישנה עובדה חשובה  לציון  על  פי המסופר בספר עזרא פרק ד' שצרי יהודה כתבו כתב שטנה למלך אחשורוש שלא יאפשר המשך בניית בית המקדש בו החלו העולים שבי גלות בבל . ואכן אחשורוש  נענה לבקשתם . תהליך שנאת ישראל באותה תקופה יצא מבית מדרשם של  צרי יהודה שהיו עובדי כוכבים ומזלות  שהושיבום האשורים בירושלים.

גזרות המן עם הסכמת אחשורוש היו המשך לאותה שנאה שהתפתחה בארץ ישראל ולכן כשחל המהפך במלכות אחשורוש מיד הותרה הבניה בירושלים .

נמצאנו למדים שכל מה שהתרחש בשושן הבירה היה לזה השפעה ישירה על מה שקורה בארץ ישראל, ולכן חלקו כבוד לארץ ישראל – משום שכל הרצון לפגוע בעם ישראל במאה עשרים ושבע מדינות היה מכוון לפגוע בתושבי ארץ ישראל ובעיקר במקדש .

אבל אם נתבונן בעניין נשכיל בעוד נקודה חשובה. בשיא השמחה שהייתה בשושן עם התפוררות  המתח מסכנה שנשקפה לעם היהודי במלכות אחשורוש, חרף מעמדם הרם של מרדכי ואסתר בבית המלכות, הבינו חכמים שכל שמחה כזו וכל נס כזה בכל אופן הוא חלק מהשהייה בגלות, חלק מהחיים הלא טבעיים של עם ישראל. מרדכי ואסתר הבינו שרק החיבור והקשר לארץ ישראל הוא מאבני היסוד של החג לדורות, והוא אשר ינציח באמת את מה שהתרחש בימים ההם.

כמובן שאנו היום בני א"י שחיים את החרות הטבעית והאמיתית, צריכים להיזהר שלא לחגוג את החג באווירה נוכרית, באווירה של דברים מיובאים מתרבות העמים , אלא שמחה של תורה ושל מצווה אמיתית, מתוך גאווה יהודית  וארץ ישראלית.  זוהי אולי גם כוונת הרב קוק זצ"ל בפתגמו לחודש אדר א'  תרע"ד(עיין באור מגד ירחים)."המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש"

חג פורים שמח לנו ולכל בית ישראל !