הֲיִפָּלֵ֥א מֵה' דָּבָ֑ר -לפרשת וירא ה'תשפ"ו

הרב משה-צבי וקסלר

שלש מילים אלה בכותרת מאמרנו זה, הינן בעלות משמעות רחבה, מעבר למיקומן בפרשתנו. האמירה, שאין דבר שהקב"ה לא יכול לעשות, נאמר בהקשר של הבטחת המלאך שאשתו שרה אמורה ללדת בן והתגובה של שרה הייתה –

"וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן".

הקב"ה כביכול נוזף באברהם ואומר לו –

"לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי: הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְקֹוָ֖ק דָּבָ֑ר?..."

ואז באה ההבטחה –

"לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן".

אך כפי שפתחנו, משפט זה קנה לו מקום בהשקפה היהודית לגבי כל תחום שקיים בעולם. ואכן, רבי ישראל-מאיר הכהן בעל ה'חפץ חיים' בספרו על התורה כותב בהערותיו 'מעשי למלך', שלצערנו גם רבים מעם ישראל אומרים - וכי אחרי אלפי שנה יתכן שיוולד עמנו מחדש וישוב לתחיית עולמים?...

וה'חפץ חיים', הוא ידע ברוח קדשו, בתקופה שבה אנשים התקשו להאמין, שאכן יתכן מהפך בגורלו של העם היהודי ויתחיל קיבוץ גלויות עד שתקום אפילו מדינה יהודית ועצמאית בארץ המובטחת. דורנו זוכה בהתגשמות חזון הנביאים 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' ממש. אמנם, לא הגענו עדיין אל המנוחה ואל הנחלה ועדיין לא זכינו לגאולה השלמה, אך יחד עם זאת אנו מאמינים ש'רכבת הגאולה' יצאה כבר מתחנות הגלות והיא בדרך בשיא יופייה ועוצמתה. ולאלה שעדיין מפקפקים, אנו אומרים כדברי הכתוב "היפלא מה' דבר" - אנו זוכים לראות ניסים גלויים של שיבת ציון.

המדרשים מלאים בדוגמאות שמתוך הרגל יש אנשים לצערנו הרב, שאינם מתעלים לגודל השעה וכל מה שמתרחש בעולם ובמיוחד בשנתיים האחרונות נראה להם כ'עוד אירוע' ומנתחים הם את המציאות בכלים שכליים בלבד ולקוצר ראייתם אין הם רואים במה שקורה ממד של נס ופלא.

האבסורד הוא, שבאירוע בסדר גודל תנ"כי ולאומי יש כאלו שזה נראה להם פשוט. על כן, הכתוב מעורר בנו להבין - כפי שאנו מתרגשים ומבינים שזו תופעה יוצאת דופן שאשה תלד בגיל כל כך מבוגר ואת זה מבינים כולם שמדובר בנס ופלא - כך יש להסתכל על העולם בעיניים של אמונה.

ועל זה שואל המדרש: אם הקב"ה יצר בתחילה רחם שאשה תלד, לא יכול לעשות זאת גם אח"כ וכך לכל התופעות בעולם?

וזה לשון המדרש –

"משל למי שהביא ספל שבור אצל הנפח, אמר לו תדע לתקנו, אמר הנפח אני מתחלה יודע, עתה איני יכול לעשות? ולכך נאמר ['ותצחק שרה] 'בקרבה' - על רחם שלה. אמרה: מאין יכול להיבראות לי רחם? ומנין שלא היה לה רחם? שנאמר 'ותהי שרי עקרה אין לה ולד' (בראשית יא ל), אין לה בית ולד".

וכן כותב ה'פסיקתא זוטרתא' על אתר –

"...'היפלא מה' דבר'. אמר הקדוש ברוך הוא לבראותן כבתחלה אני יכול, להחזירם לנערותם לא כל שכן?".

או כפי שמנסח זאת הרד"ק בפרשתנו –

".. הדברים הזרים נפלאו בעיני האנשים ונפלא ונכסה מהם איך יוכל להיות, אבל מה' לא יפלא דבר כי כל דבר יוכל לעשות בהנבראים ולהפך הטבע כשירצה כי לא יפלא ממנו דבר".

יסוד האמונה הוא, שהקב"ה יכול לשנות מצבים גם אם זה לא נראה לנו כל כך מציאותי, לא רק בתקופת התורה ובתקופת הנביאים אלא בכל דור ודור, כפי שהגמרא (תענית כ"ה.) מספרת על בתו של רבי חנינא בן דוסא, שבערב שבת בין השמשות ראה שהיא עצובה ושאל אותה למה וענתה לו –

"...כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. - אמר לה: בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא: היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה".

משפט זה שאמר רבי חנינא בן דוסא הינה אמירה אמונית מכוננת, לא רק במקרה המסוים הזה, אלא יש בו הבנה שלא ייפלא מהקב"ה לעשות כל דבר.

ה'אור החיים' הקדוש מעיר הערה, או ליתר דיוק הארה נפלאה, שכשנתבונן  בכתוב נשים לב ששרה צחקה אחרי ששמעה את דברי המלאך –

"ויֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו... וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן".

ונשאלת השאלה, מדוע אחרי שהקב"ה 'נזף' באברהם "מדוע צחקה שרה" חזר על ההבטחה פעם נוספת באומרו "לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן"?

על כך כותב ה'אור החיים' –

"טעם שחזר לומר ההבטחה, לבל יחשוב אברהם כי לצד הקפדת ה' על שרה ישוב ה' מדברו הטוב אשר דבר אליו, לזה אמר אליו כי הבטחתו ישמור כעת חיה".

דבריו של ה'אור החיים' הינם מוסר השכל לאמירות שאנו שומעים מאנשים שאינם בטוחים שאכן ההבטחה האלוקית תתממש, אם בנושאים כלל ישראלים ולאומים ואם בדברים פרטיים שהתורה מבטיחה לנו ודרכם להפטיר ולומר 'אשרי המאמין' או 'נחיה ונראה'. על כן אומר הקב"ה לאברהם, שברגע שיש הבטחה אלוקית - גם אם היא נאמרת על ידי מלאך - היא שרירה וקיימת גם אם יש המפקפקים או לועגים וצוחקים על כך.

המלבי"ם לעומתו סבור, שטעם החזרה האלוקית על ההבטחה שהבטיח המלאך, משום שיש הבדל אם מלאך או שליח אלוקי מבטיח, לבין הבטחה שיוצאת מפי ה'. וזה לשונו –

"הודיע לו שיש הבדל בזה בין דבר שיעשה ה' ע"י מלאך ושליח ובין דבר שיעשה ה' בעצמו שלא ע"י שליח, כי מה שיעשה ע"י שליח והוא יצטרך לשדד הטבע שהוא ג"כ שליח הבורא ...שאז יצטרך זכות גדול שעל פיו יכריע לשדד את הטבע, אבל דבר שיעשה ה' בעצמו שלא ע"י שליח, אינו קרוי פלא כלל, כי הוא אשר ציווה אל הטבע ..ועל זה אמר  היפלא מה' דבר, אחר שהכל תלוי בדברו ובגזרתו".

המלבי"ם מוסיף בהמשך, שהרי חז"ל אומרים שמפתח של יולדת [חיה] לא ניתן בידי שליח, ועל כן הקב"ה חזר על הבטחת השליח לומר שזו הבטחה אלוקית –

"...והנה מפתח של חיה לא נמסר לשליח כמ"ש חז"ל, ועל זה  פירש לה שמה שאמר המלאך שוב אשוב אליך והנה בן , לא אמר זה בשם עצמו כי מפתח של חיה אינו ברשותו רק אמר כן בשם ה' הדובר בו...".

לסיכום דברינו, הבאנו את העיקרון האמוני שאין דבר שהקב"ה לא יכול לשנות ולעשות וכפי שכתבנו אין מדובר רק בזמן התורה והנביאים ובזמן חז"ל, אלא בכל דור ודור ובכל  תקופה שלא תהיה, כוחה של האמונה הטהורה להביא דברים שהם יוצאים מגדר הטבע.

אני משוכנע שרבים מהקוראים שמעו וקראו על מקרים רבים שבהם אנשים נושעו כאשר האמינו באמונה שלמה ותמימה ובביטחון מלא בקב"ה וניצלו.

שמעתי פעם סיפור נפלא על הבעל שם טוב שהיה אומר תמיד, שהקב"ה עושה ניסים למי שמאמין שאינם פלא, כי אצל הקב"ה אין הבדל בין טבע לנס. מסופר  על אישה ענייה ומרודה שבאה לבעל שם טוב בתחנונים שיעזור לה כי אין לי פת לחם לתת לילדיה. הבעש"ט ענה לה מה שאמר תמיד לכל מי שפנה אליו כשהיה בצרה ובמצוקה - "אם את מאמינה שאין פלא אצל הקב"ה אבל באמת ובתמים - תזכי לישועה!".

עברו מספר ימים ואדם עשיר מאוד נתקע עם עגלתו בשלג כבד שירד ליד ביתה. היה זה בשעות הערב, מיד יצאה אליו ואירחה אותו בביתה במשקה חם ובאוכל טעים במעט שהיה לה ואף דאגה לו למקום ללון עד אשר סופת השלגים תיפסק. כשעזב את ביתה נתן לה אותו עשיר סכום כסף גדול ומכובד מאוד כהכרת הטוב  על הכנסת האורחים החמה שלה. כספים אלו גרמו לה להתעשר והיא עצמה זכתה לעשירות גדולה .

מספר ימים לאחר השבר הגדול שחווינו ב'שמחת תורה' תשפ"ד, ובמהלך השנתיים האחרונות, צה"ל השיב מלחמה שערה ומדינת ישראל זכתה להפוך את הקערה על פיה והצליחה להגיע ב"ה להישגים ענקיים והיסטוריים, לפגוע קשות באיראן שאיימה להשמיד את ישראל, בחיזבאללה בלבנון, לגרום להפלת המשטר בסוריה ולתפוס שטחים אסטרטגיים שם, וכמובן פגעה קשות בארגון החמאס בעזה. ברם, החובה עלינו לראות בניצחונות אלו יד ה' ונסים גדולים שגרמו לחיילנו היקרים לפגוע קשות באויבנו. עדיין, מדינת ישראל צריכה לעמוד על המשמר, אך מי שעיניו בראשו רואה שהתקיים בנו "ה' עוז לעמו יתן".

רוח הגבורה ועוז הנפש עם סייעתא גדולה שה' הצליח את פעולות המלחמה של לוחמנו האהובים, נתפלל אנו לאבינו שבשמים שגם החלק השני של הפסוק יתקיים בנו – "ה' יברך את עמו בשלום", אכי"ר!

שבת שלום ומבורכת!