"הנה לא ינום ולא ישן שומר (הבטחתו) לישראל" - להגדה של פסח ה'תשפ"ו

הרב משה-צבי וקסלר

ישנו משפט שרבים מצטטים ומייחסים אותו ללוי אשכול - "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים".

וכך כתב פרופ' יוסי גולדשטיין (הוצאת כתר, 2003) בביוגרפיה על ראש-ממשלת ישראל מר לוי אשכול –

"ידוע הסיפור על אנשי ההתיישבות, שבאו אליו בשנת בצורת, ודרשו את הסובסידיות שהבטיח להם. הוא אמר להם שאמנם הבטיח, 'אבל לא הבטחתי לקיים'. לסיפור כמה וריאנטים: 'מה, אסור כבר להבטיח בארץ הזאת?', או 'את המילה שלי נתתי, אבל אני יכול גם לקחת אותה'..." (עמוד 499).

פרופ' גולדשטיין אמנם אינו מתחייב מהו הציטוט המדויק, אך הדברים סימלו לדעתו את הלך רוחו של אשכול.

ב'הגדה של פסח' אנו למדים בבירור שאצל בורא עולם 'הבטחה היא הבטחה' ויש לקיימה ולוודא קיומה. וכך נאמר –

"ברוך שומר הבטחתו לישראל".

ומהי ההבטחה? 

"שהקדוש ברוך חישב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בן הבתרים וכו' ". 

מלמד אותנו מחבר ההגדה, שהברית הזו לא הייתה רק ליוצאי מצרים, אלא  ההבטחה ב'ברית בין  הבתרים' היא נצחית. לכן, מיד כתוב בהגדה –

"והיא [=ההבטחה בברית בן הבתרים] שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

וכפי שמופיע במדרש (בראשית רבה פרשה מ"ד) על הפסוק –

"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי".

'וגם' – הכוונה לשאר מלכויות, לשאר גלויות.

ומנין לנו שההבטחה איננה רק ליוצאי מצרים, שמבטיחה להם את הכניסה לארץ ישראל?

על כך אומר רבינו תם (תוספות מסכת שבת, דף נ"ה.) על דברי שמואל שאומר ש'תמה זכות אבות' –

"אבל ברית אבות לא תמה דהא כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וכו' אף לאחר הגלות ואנן אין אנו מזכירין 'זכות' אבות בתפילה אלא 'ברית' אבות...".

מה ההבדל בין "זכות אבות" "לברית אבות"?

מסביר מורי ורבי ראש ישיבת כרם-ביבנה הגאון הרב חיים-יעקב גולדוויכט זצ"ל, שההבדל הוא, ש'זכות אבות' היא כמין אשראי שאתה עלול לנצל אותו ועלול להסתיים, ובמובן זה, החטאים בזבזו את כל האשראי, אבל 'ברית אבות' איננה תלויה בזכויות שיש לעם-ישראל, אלא זו שבועה נצחית שאיננה תמה.

בכל מצב - אפילו הקשה ביותר - עלינו לדעת, שעם-ישראל חי וקיים לנצח, גם כאשר אנו סופגים מכה קשה להחריד כמו השואה, אנו יודעים שכלל-ישראל ישרוד והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. החורבן בשואה היה גדול, האובדן הנורא לא נתפס בשכל אנושי, אבל אנחנו ההוכחה לכך שעם-ישראל חי וקיים!! ועל אף שעברנו גם אנו מלחמות ופיגועים ושיא השיאים ב'שמחת תורה' לפני שנתיים וחצי, כאשר חווינו רצח ופוגרום וחטיפה של חיילים ואזרחים והיינו בדכדוך עצום – והנה, עתה ממש התהפך הגלגל ואנו מכים בסייעתא-דשמיא באויבינו מכות אדירות בכל אויבנו - מצפון, ממזרח ומדרום – וזו ההבטחה שאותה מגשימים חיילינו הגיבורים והאמיצים במסירות נפש שאין כדוגמתה.

באחד המסעות שעשינו לגיא ההריגה בפולין, שהינו בישיבת 'חכמי לובלין' ושם שרנו בדבקות רבה את הפסוקים (תהלים כ"ב) –

"בך בטחו אבותינו ותפלטמו, אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו". 

שרנו מילים אלה ברגש לפי הלחן של רבי מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'חכמי לובלין'. את הלחן הזה ביקש, שישירו לו תלמידיו בשעותיו האחרונות, כששכב על ערש-דווי בספריית הישיבה. פסוקים אלו מבטאים את הביטחון בהבטחה האלוקית גם בשעות הקשות (לחצו כאן לשמיעת השיר המרגש בביצועו של שולי רנד).

ישנה מחלוקת בגמרא (ברכות י"א:), האם לומר לפני קריאת-שמע את המילים 'אהבה רבה', או 'אהבת עולם'?

פסקו הגאונים וכן בעלי התוס', שיש לומר בשחרית 'אהבה רבה' ובערבית 'אהבת עולם'.

ומדוע השינוי הזה בין ערב ובוקר?

אלא, הבוקר מסמל את זמן הגאולה, שבה שוררת אהבה רבה בין הקב"ה לכנסת ישראל והלילה הוא זמן הסתר פנים – חושך ואפילה לעם ישראל, אז מתקיימת אהבת עולם, שנובעת מן הברית בין עם-ישראל לקב"ה.

נתפלל כולנו, ש"ברית אבות לבנים תזכור" ועם-ישראל יזכה לחרות אמיתית, חרות של תורה, חרות של שלום ושלוה, בלי ממדי"ם ומקלטים ועם ניצחון מוחלט על אויבינו בקרוב ממש! 

חג כשר ושמח לכל בית ישראל!